|
|
עמוד:9
פרק ראשון תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה כדי להבין ולהעריך נכונה את אישיותו ומעשיו של רב סעדיה בן יוסף , הידוע יותר בכינויו "רב סעדיה גאון , " יש להבין תחילה את התקופה שבה חי ופעל , תקופת הגאונים . תקופה זו מאופיינת בכך שרובו המכריע של העולם היהודי ראה את עצמו כפוף לאחד משני המרכזים העתיקים ביותר של היהדות : הארץ ישראלי או הבבלי , או שניהם . המנהיגים הרוחניים המוכרים של מרכזים אלה , המכונים " גאונים , " עמדו בראש ישיבות בודדות ( ישיבות סורא ופומבדיתא בבבל , וישיבה מרכזית אחת בארץ ישראל , שפעלה בערים שונות במהלך התקופה , בעיקר בטבריה ובירושלים ) שזכו להכרה ולהוקרה בינלאומיות . חרף חשיבותה הרבה של תקופה זו כחוליה בשרשרת ההיסטוריה היהודית , היא כמעט שאינה מוכרת לקורא , ולכן ראוי לשרטט בקווים כלליים את מפת התקופה , בטרם נתמקד בדמותו הייחודית של רב סעדיה . השאלה המקדימה והפשוטה לכאורה , שעלינו לענות עליה , היא שאלת הגבול הכרונולוגי : מתי החלה ומתי הסתיימה תקופת הגאונים ? שתי נקודות המעבר , זו שבתחילת התקופה וזו שבסופה , לוטות במידה מסוימת בערפל , אמנם מסיבות שונות . אם ניגש לשאלת הזמן מנקודת המבט של תולדות הספרות הרבנית , נגלה שתקופת הגאונים באה אחרי תקופה עלומה עוד יותר , תקופת הסבוראים . המקורות העומדים לרשותנו להכרת תקופת הסבוראים מעטים ביותר , ואופי פעילותם של אישים אלה - ובמידה מסוימת אף קיומם - שנויים במחלוקת . דברינו הבאים מבוססים בעיקר על מקור מיוחד במינו ובעל חשיבות עצומה להכרת ההיסטוריה היהודית של האלף הראשון לספירה , הוא 'איגרת רב שרירא גאון . ' מצד אחד ניתן לשייך את האיגרת הזאת לסוגה ספרותית אופיינית ביותר לתקופת הגאונים , השאלות והתשובות : שואלים מרחבי העולם היהודי הריצו את שאלותיהם בתחומים שונים , בעיקר בתלמוד ובהלכה , אל ישיבות הגאונים , והצוות הבכיר של הישיבה , ובראשו הגאון , שלח תשובות בכתב . אולם מצד שני ,
|
|