|
|
עמוד:13
התפילה המוסלמיים , כאשר מצחו של המאמין נוגע בארץ , התיתורה והמצחה מפריעות . זמן רב לא חבשו הצבאות המוסלמיים של המזרח התיכון כיסוי ראש מערבי , ושמרו על כיסויי ראש מסורתיים - אפילו כאשר לבשו מדים בסגנון מערבי פחות או יותר . הסלטאן מחמוד השני ( מלך ב , ( 1839-1808 מראשוני הרפורמטורים הגדולים של המאה התשע עשרה , הנהיג כיסוי ראש חדש , הפז , שנקרא בערבית גם טרבוש . תחילה הוא עורר תרעומת והיה שנוא בתור חידוש של הכופרים , אך סופו שהתקבל ואפילו נעשה סמל מוסלמי . כאשר ביטלו הנשיא הראשון של הרפובליקה התורכית , כמאל אתא תורכ , בשנת , 1925 עורר ביטולו התנגדות עזה לא פחות מן ההתנגדות שעוררה הנהגתו , ומאותן סיבות ממש . לא גחמה בטלה של עריץ היא שהניעה את אתא תורכ , אמן הסמליות החברתית , לצוות לזנוח את הפז ואת כל כיסויי הראש המסורתיים האחרים של הגברים ולחבוש במקומם כובעים וכומתות אירופיים . זו היתה החלטה חברתית חשובה , והוא ומקורביו ידעו היטב מה משמעות המעשה . כמוהם ידעו , כמובן , גם מתנגדיו . לא היתה זו הפעם הראשונה שהונהג שינוי שכזה . במאה השלוש עשרה , כאשר שעבדו הכיבושים המונגוליים הגדולים את רוב הארצות המוסלמיות של המזרח התיכון לשלטונו של כובש לא-מוסלמי - בפעם הראשונה מאז ימי הנביא - החלו המוסלמים לסגל להם את דרכי המונגולים , לפחות בתחום הצבאי . האמידים המוסלמים הגדולים , אפילו במצרים , שמעולם לא נכבשה בידי המונגולים , החלו ללבוש בגדים בסגנון מונגולי , לחבוש את סוסיהם ברתמות מונגוליות , ולגדל את שערם על פי האפנה המונגולית , ולא לגזוז אותו על פי המנהג המוסלמי . הצבאות המוסלמיים סיגלו להם את התלבושת , הציוד והרתמה המונגוליים מאותה סיבה שהם לובשים היום מגינים מחויטים וכובעי מצחה ; אלה היו מדי הנצחון , המייצגים את המראה והמנהגים של החזק בצבאות העולם של זמנם . הם הוסיפו לשמור על התסרוקת והציוד המונגוליים , כפי שמסופר , עד שנת 1315 לספה"נ ; אז , לאחר התאסלמותם והיטמעותם של השליטים המונגולים של המזרח התיכון , ציווה הסלטאן של מצרים על קציניו לגזוז את קווצות שערם הגולשות , לזנוח את הסגנון המונגולי בחזותם ובחזות סוסיהם , ולחזור אל הלבוש והמרדעות המוסלמיים המסורתיים . שום שיבה שכזאת אל המסורת עדיין לא התרחשה בצבאות האסלאם המודרני . אחרי הצבא בא הארמון . הסלטאן עצמו הופיע בלבוש מערבי , ששונה כדי שייראה שונה במידת מה מלבושם של בני המערב , אבל לא שונה יותר מדי . שני דיוקנים מקסימים של הסלטאן מחמוד השני בארמון טופקפי באיסתנבול מציגים אותו במדי צבא לפני הרפורמה ואחריה . שני הדיוקנים , שניכר שצוירו בידי אותו צייר עצמו , מתארים את אותו סלטאן עצמו רכוב על אותו הסוס עצמו , מנתר באותה זווית עצמה בדיוק . אבל בדיוקן אחד הוא לבוש תלבושת עות'מאנית מסורתית , ובאחר מעיל לולאות ומכנסיים . שינוי דומה חל גם במחלצות הסוס . אתא תורכ , כדרכו , ירד מיד לשורש העניין " . אנחנו רוצים ללבוש בגדים תרבותיים " , אמר . אבל מה פירוש הדבר ? ומדוע בגדיהן של תרבויות עתיקות נחשבים לא תרבותיים ? בעיניו , התרבות היתה
|
|