פרק א התנועה הציונית וירושלים בשלהי המאה ה־19

עמוד:10

הלאומית , לבין זו הארצית , שעיקרה לא העיר עצמה כמושג גיאוגרפי , אלא תושביה היהודים ומה שהם מייצגים . את הסתירה הזו שבין הלב לבין מראה העיניים היטיב לבטא בזמנו אחד העם שבסכמו את ביקורו בארץ ישראל בשנת ו 89 ו כתב " ; מלא רעיוני עצב , אחר אשר תרתי את הארץ וראיתי מה שראיתי ביפו ובמושבות , באתי ערב פסח ירושלימה , לשפוך שיחי וכעסי לפני 'העצים והאבנים שארית מחמדינו מימי קרם . ראשית דרכי הייתה , כמובן , אל 'הכותל' שם מצאתי רבים מאחינו יושבי ירושלים עומדים ומתפללים בקולי קולות . פניהם הדלים , תנועותיהם הזרות ומלבושיהם המשונים — הכל מתאים למראה הכותל הנורא . ואנוכי עומד ומסתכל בהם ובכותל , ומחשבה אחת תמלא כל חדרי לבי : האבנים האלה עדים המה על חורבן ארצנו , ואנשים אלה — על חורבן עמנו : איזה משני החורבנות גדול מחברו ? על איזה מהם נבכה יותר — ? ארץ כי תחרב , והעם עודנו מלא חיים וכוח , יקומו לה זרובבל עזרא ונחמיה והעם אחריהם וישובו ויבנוה שנית : אך העם כי יחרב , מי יקום לו ומאין יבוא עזרו . " ? אחד העם סיים אותה "אמת מארץ ישראל - " שלו ( כך קרא למאמרו ) במשפט שהיה מאז , ולא רק משוס שאחד העם הוא שניסח אותו , לחלק קבוע בתפיסה הציונית לגבי שאלת ירושלים . הוא כתב " .- ולו באה בי באותה שעה רוח ר' יהודה הלוי ויכלתי לקונן כמוהו על שבר בת עמי , הייתה קינתי מתחלת לא 'ציוך כי אם - 'ישראל . "' לעניננו , חשובה באמירה זו העדיפות שיש לתת לעיצוב עתידו של עם ישראל על פני שאלת הטריטוריה , אפילו תהיה זו ירושלים , היא ציון . תפיסה זו התאימה בווריאציות שונות גם לציונים "תרבותיים" במו אחד העם , גם ל"מדיניים" במו הרצל או מאוחר יותר לציוני "מעשי" כבן גוריון . כאילו כדי לעשות את שאלת ירושלים "הארצית , " זו של מטה , לסבוכה עוד יותר , בא מעמדה הדתי המיוחד של העיר להכניס נתון נוסף אל מערכת ההתלבטות הציונית בשאלה זו . שהרי הציונות מראשיתה , בייחוד זו ההרצליאנית , עמדה על הצורך בצ'ארטר , בהברה ביךלאומית במפעל היהודי הלאומי בארץ ישראל . הסתירה שבין ההכרה הבין לאומית שלה ייחלה הציונות , לבין ריבונות יהודית על המקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים , הייתה נהירה למנהיגי התנועה הציונית מראשיתה . כבר בשנת 896 ו גרס בנימין זאב הרצל כי ריבונות יהודית בארץ ישראל אין פירושה באופן אוטומטי שירושלים תהיה בירתה של ישות ריבונית זו . הרצל ששאלות טריטוריאליות היו טפלות בעיניו לעומת

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר