|
|
עמוד:624
מבני דת מוסלמיים כמעט שלא נבנו בחלק זה של העיר . בני ערה זו נשארו דבקים באתריהם ולבני עדתם בעיר העתיקה . הם ביכרו להתגורר בקירבת הרובע המוסלמי והר הבית , והבתים שבנו מחוץ לחומות בתקופת דיוננו לא היו אלא התפשטות בנייה פרברית של משפחות עשירות . מבני הדת הנוצריים שנבנו בהר ציון , בהר הזיתים , בגת שמנא וכדומה , היו אף הם קשורים בקשר אמיץ לעיר העתיקה . שאר המבנים הנוצריים היו אכסניות ומוסדות ציבור . אלה אמנם השתרעו על פני שטחים נרחבים , אך היו 'איים' מבודדים , ובדרך כלל לא יצרו רצף טריטוריאלי רב הקף . גם האוכלוסיה הלא יהודית מחוץ לחומות היתה קטנה יחסית ; מתוך כ 35 , 000 תושבי העיר החדשה ערב מלחמת העולם הראשונה היו כ 85 % יהודים ורק ב 5 <*' 0 ו מוסלמים ונוצרים גם יחד . תרומתן של העדות המוסלמיות והנוצרית לקביעת מעמד עצמאי לעיר החדשה היתה אפוא מיזערית . גם היהודים לא הקימו מבני דת מרכזיים רבים בעיר החדשה , בתי הכנסת שבעיר העתיקה , ובוודאי הכותל המערבי , המשיכו להיות מוקדי הקדושה העיקריים שלהם . אך העיר החדשה היתה לעיר מגורים של אוכלוסיה יהודית גדולה , ובכך דמתה במידה רבה לערים יהודיות אחרות בארץ ישראל , שהחלו קמות ומתפתחות באותה תקופה . א . ירושלים החדשה והעתיקה כתל-אביב ויפו . היו שניסו להקביל ולהשוות את תהליכי הבנייה , ההתפתחות והצמיחה של ירושלים החדשה מירושלים העתיקה לתהליך בנייתה , התפתחותה וצמיחתה של תל אביב החדשה מיפו העתיקה . אף התפשטה בירושלים השקפה יהודית , שדרשה לנתק את העיר היהודית החדשה מהעיר העתיקה ולהקים עיריה נפרדת לחלק היהודי , בדומה להתפתחות שחלה בין תל אביב ליפו . מנחם אוסישקין , שחשש מאד מאפשרות כזו ולחם נגדה , פנה בתקופת המנדט הבריטי , במכתב גלוי אל ועד העיר של יהודי ירושלים ואלה דבריו : ? מתוך העתונות נודע לי שועד העיר ליהודי ירושלים הסכים לבך , שחשבונות העבריות החדשות לא תכנסנה לתוך האזור של העיר ירושלים , ואף החליט להשתדל ליצור עיריה עברית מיוחדת לשכונות האלה . נדהמתי לקרוא את הידיעה הזאת ... האם לא די לנו שבמשך עשרות בשנים , כולנו , כל הישוב העברי החדש , חטאנו חטא בל יכופר כלפי העיר ירושלים , שכחנוה והזנחנוה לגמרי ... עוד לפני שנים אחדות נולדה הצעה בין עסקנינו להפרר מעירית ירושלים ולסדר עיריה יהודית נפרדת ... התומכים בהצעה זו לוקחים להם לדוגמה את תל אביב . התוצאות הטובות של תל אביב מצר אחד , והתמרמרות נגד עירית ירושלים מצד שני הביאו לנו אנשים האומרים להציל את ירושלים יסור עיריה נפרדת . אך הדוגמה של תל אביב אינה מתאימה לנדון שלנו ' . להלן תוקף אוסישקין את עצם הרעיון , שירושלים יכולה להיות בשביל העם היהודי העיר החדשה בלי העיר העתיקה ההיסטורית , ובמלים בוטות הוא יוצא נגד אפשרות הניתוק בין שני חלקי העיר : ? ארץ ישראל בלי ירושלים זו פלשתינא . עם ישראל במשך דורות אינו אומר "לשנה הבאה בארץ ישראל" כי אם "לשנה הבאה בירושלים" — בשבילו ירושלים היא ארץ ישראל . זה סנטימנט שהחיה את כל האומה ועם סנטימנטים כאלה יש להתחשב , ואם לא נבין , אם נעשה צעדים לפי צרכי היום — אנו עוקרים את העץ משרשיו . אפשר ליצור יפו ותל אביב . אך אי אפשר ליצור ירושלים שניה ... ציון נמצאת בפנים החומה ולא מחוצה לה , ובכן תוכל להיות ירושלים אחת , אשר בה יהיה לפי הצעתכם השלטון לעולם ועד בידי ערבים , ותהיינה עור שכונות ופרוורים ... אך אלה לא יהיו ירושלים ... . יש לנו יתרון אחד , שכנגדו לא יוכל השלטון ולא הערבים ושום ארם לעשות — שאנו הרוב בירושלים . עד היום הזה , לאחר עשרים שנה , שאלה גדולה היא בשבילי , אם הצער של יצירת תל אביב מיוחדת היה נכון . אבל בנוגע לירושלים , האם יש ספק גם לרגע ... אין לי מה להוסיף , ברצוני לומר רק ! אל תהינו לעשות פשע היסטורי , במלוא מובן המלה — להרים את
|
|