|
|
עמוד:621
החלוקה המרחבית של ירושלים החלה אפוא להתגבש בשלושה גושים עיקריים , וביניהם ולאור ך הדרכים הראשיות — במיוחד רחוב הנביאים ודרך יפו — שטחי מעבר ואזורים מעורבים . ד . המבנה השכונתי עדתי של העיר החדשה . בתוך שלושת הגושים שצוינו לעיל היו חלוקות נוספות , והגורם הקובע היה הגורם העדתי . אצל המוסלמים היתה החלוקה בעיקרה לפי ? חמולות ; ' אצל הנוצרים — בהתאם לקבוצות הדתיות ( יוונים אורתודוכסים , רוסים , אתיופים , פרוטסטנטים [ אנגלים , לותרנים , חברות מיסיון שונות , [ קתולים [ מסדרי נזירים שונים , ([ או על פי הקשר עם מעצמות אירופה השונות . יותר מכל בלטה החלוקה העדתית בקרב היהודים , ובריונינו עמדנו במפורט על החלוקה בין שבונות של -עדותי , כוללים , ' 'בתי הקרש , ' 'אגורות , ' 'חברות מסחר' וכדומה . גם הצורה הפיסית ביטאה את המבנה העדתי שכונתי , עד שבצדק נקראה ירושלים היהודית עיר של שבונות ; שכונות שכונות נבנתה והמבנה השכונתי הוא שאפיין אותה . במשך כל התקופה העות'מאנית אף נקבעו הכתובות בעיר על פי השכונות , שמות רחובות ומספרי בתים הונהגו רק בתקופת המנדט הבריטי . ב'תמול שלשום / מאת ש"י עגנון , המתייחס לזמן בואו לארץ , בימי 'העליה השניה , ' אנו קוראים ?-. פעמים הרבה בקש יצחק לעלות לירושלים ולא עלה ... בדרך נתגלגלו דבריהם על ירושלים . אמר יצחק עדין לא הייתי שם . אמרה סוניה כל שיש בו קורט דם ולא מי צבעים הולך ורואה . ואמרה סוניה אני לא הנחתי מקום בירושלים שלא הייתי שם '" . .. ' יצחק בשאר בני העליה השניה כבר מצא את ירושלים מעוטרת בכמה שכונות והיה רואה עיבורה וטיבורה כעיר אחת . והוא לא היה יודע שבראשונה היתה כל ירושלים שרויה לפנים מן החומה . וכל אותם המקומות שהומים היום מרוב ארם מדבר שממה היו וכשהיו נועלים את שערי העיר עם שקיעת החמה עד אור הבוקר ונשתייר ארם מחוץ לחומה סיכן בעצמו מפני הליסטים . משנתלווה יצחק לחבריו בני ירושלים שמע מהם כיצד נבנו אותו השכונות , ואימתי נבנו , בזמן שהארץ היתה מלאה חמס . ועל ידי מי נבנו , על ירי אנשי ירושלים בעלי החל רקה שהיו שרויים בין ערב רב של אויבים רודפי שלמונים שואפי דם , והם לא חסו על עצמם ועל נפשות ביתם בשביל יישובה של ירושלים . אנו שקרובים להם בזמן רואים את חסרונותיהם ולא את מעלותיהם . ברם אלמלא הס שהרחיבו את גבול ישראל היתה ירושלים מצומצמת בין החומות וכל אותם המקומות היו שוממים . ובמקום אחר מתאר עגנון את אופייה הערתי של העיר ? יושבת לה ירושלים כנשר הנושא גוזליו על כנפיו . יש שכונות מיוחדות לאשכנזים ויש שכונות מיוחדות לספרדים . ויש מהן שאשכנזים וספרדים דרים בהן כאחר . יש מהן שיושביהן תימנים או גורזים או מערבים או פרסים , ויש מהן שכמה עדות יושבים בהן כאחד . יש מהן שבעוונותינו יצאו מידי ישראל ויש שמחמת קטנותן נשתכח שם שקראו להן . ואין לך כל שכונה ושכונה שאין בה בית כנסת . ויש שהעמידו כמה בתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמוד תורה וישיבות וכל שארם מישראל צריך לגופו ולנשמתו *' . גם תיירים לא יהורים שביקרו בירושלים בסוף המאה ה 9 ו , התרשמו מאד מהתפתחותה הרבה של העיר החדשה , ומהחלוקה הברורה שהחלה להתגלות בין העיר העתיקה ההיסטורית לבין העיר החדשה המודרנית , היהודית . לסיכום דיוננו באופייה העדתי של ירושלים החדשה נצטט דברים מהתרשמותו של אחד הנוסעים הללו , שביקר בעיר בראשית שנות ה : 90 ... במרחק של למעלה ממייל לצר מערב וצפון נתפשטו השכונות השונות של היהודים . כל אומה אירופית כוננה את מושבה בירושלים . היו בה קונסוליות של כל המעצמות הגדולות ולרובן מוסרות הארחה . נדמה שכל אחר מחפש אחר בנינים לשם פירסום ותעמולה ... בכל מקום שפנית , היו בנינים , בתי חולים , בתי ספר של המיסיון , מוסדות לחינוך טכני , שהוקמו על ידי מוסדות מערביים , . 6 עגנון . תמול שלשום , עמי 81 ו . . 7 שם . עמי ו 2-23 ג . 2 . 8 שם , עמי . 200
|
|