|
|
עמוד:617
היהודיות לא היה כל קשר לאתרים דתיים היסטוריים יהודיים שנמצאו מחוץ לחומות , פרט — אולי — לשכונות הקטנות והעניות שמעון הצדיק ונחלת שמעון . השכונות והבתים המוסלמיים שמחוץ לחומות לא נצמדו במיוחד ל'קצרים' ולמבנים מוסלמיים קדושים ; צמידות לדרכים , טופוגרפיה נוחה , אפשרויות של עיבור חקלאי וקירבה לרובע המוסלמי הם שקבעו את מיקומם . רק אצל הנוצרים היתה לאתרים הרתיים היסטוריים , כנראה , השפעת מה — במיוחד בהתחלה — על מיקום המבנים החדשים . הפרוטסטנטים התעלמו מלכתחילה מן המקומות הקדושים , ובדרך כלל לא מיקמו את מבניהם ליד אתרים אלה . היוונים קנו חלקות קרקע גדולות , בנו בתים , נטעו מטעים ועיברו שטחים חקלאיים , גם בשטחים שלא היו בהם כל אתרים נוצריים קרומים . הקתולים החלו אף הם בונים — במיוחד במחציתה השנייה של המאה — שורה ארובה של מוסדות פילנתרופיים במקומות שבהם הועדפו שיקולים של אפשרויות לרכישת שטחים נרחבים ושל קירבה לדרכים , למוסדות ולשכונות אחרות , על פני מציאותם של אתרים היסטוריים . אפשר אפוא , בהחלט לסכם , כי למבנים הדתיים היסטוריים לא היה אלא חלק מצומצם ביותר בקביעת אופייה והתפתחותה של ירושלים החדשה . ב 4 תחומים עיקריים ניתן להצביע על האופי הגאוגרפי עדתי שהחלה ללבוש העיר החדשה ; א ) בהבדלי התיפקוד של בנייני שלוש העדות הדתיות ; ב ) בהבדלים באופי ובסוג הבנייה בין הנוצרים , המוסלמים והיהודים ? ג ) בהבדלים במיקום , בתפרושת ובחלוקה המרחבית של בנייני שלוש העדות ; ד ) במבנה השבונתי עדתי שנוצר בעיר החדשה — במיוחד בחלק היהודי שבה . א . הבדלי התיפקוד בבנייני העדות הדתיות השונות . כבר מראשיתה ולאורך כל תקופת דיוננו , היה לבנייה הנוצרית מחוץ לחומות אופי משלה . נציגי הקבוצות הנוצריות השונות בנו מבני דת מרשימים , אכסניות לצליינים ומוסדות סעד , בריאות וחינוך . אוכלוסייתן של העדות הנוצריות בירושלים לא גדלה הרבה בתקופת דיוננו — מ 00 ם 3 , נפש לערך בראשית המאה ה 9 ו לכ 3 , 000 ו נפש ערב מלחמת העולם הראשונה . חלק ניכר מציבור זה נקלט בעיר העתיקה , כך שהאוכלוסייה הנוצרית שישבה מחוץ לחומות היתה מועטה יחסית . פרט למושבת הטמפלרים הגרמנית , למושבה האמריקנית שוודית ולהתחלה של המושבה היוונית לא בנו נוצרים שכונות מגורים בעיר החדשה , ואף בשכונות הללו לא הגיעה האוכלוסייה ליותר מכמה מאות תושבים . בתים פרטיים של ערבים נוצרים עשירים ושל מומרים פרוטסטנטים נבנו לאורך ררך יפו ובעור מקומות , אך גם מספרם של אלה היה קטן יחסית . מאחורי העדות הנוצריות עמדו מעצמות אירופה , חברות מיסיונריות והכנסיות השונות , לרשותן עמד הון רב , וירושלים זכתה אצלן למעמר מיוחד , ולכן לא חסכו כל מאמץ ובנו בניינים דומינאנטיים בכל מקום שהיו מעוניינים בו ברחבי העיר . תנועת הצליינים הנוצרים לעיר הקדושה התגברה מאד במאה ה , 19 והיה צורך לאכסן ציבור כה גדול , שהגיע לעיר במיוחד לרגל חג המולד וחג הפסחא . מדיניותן של רבות מהעדות הנוצריות היתה לדאוג לאוכלוסייה המקומית — היהודית והערבית — ולנהל בקרבן פעילות מיסיונרית . לשם כך הקימו מוסדות מגוונים ; בתי הספר 'גובאט , ' 'טליתא קומי' ו'שנלר ; ' מרכזים כמו ? מגרש הרוסים , ' ינוטרדאם דה פראנס ובית החולים 'סן לואי , ' מנזרים — ראטיסבון , ונסן דה פול , האחיות 'רוזרי , ' סן קליר , סן ג'וזף , סן אטיין , ומנזר הדומיניקאנים ! כנסיית סט . פאול , קתדראלת סט . ג'ורג" והכנסייה האתיופית,- בית החולים האנגלי ובית החולים הגרמני ברחוב הנביאים , אכסניית פאולוס ( בית הספר 'שמירט ,- ( ' הכנסייה ומנזר 'דורמיציון' בהר ציון , ? אוגוסטה ויקטוריהי ( על הר הזיתים , ( ועוד . כל המוסדות והמבנים הללו הם עד היום מהציונים ( Landmarks ) המרשימים ביותר בירושלים החדשה שמחוץ לחומות .
|
|