|
|
עמוד:616
עיר עדתית שכונתית הקרמה . אם נתעלם מגורם הזמן ומק ^ ב הגידול של העיר החדשה נוכל לקבוע , כי התבונה העיקרית שאפיינה חלק זה של העיר היא היבנותו והתפתחותו במתכונת עדתית שכונתית — וזאת בניגוד לעיר העתיקה , שהיתה עיר רתית רוחנית . גם בעיר החדשה נמצאו מבנים דתיים רבים — במיוחד אלה העתיקים , שבעצם קשורים היו לעיר העתיקה , כמו המבנים שבהר ציון , בהר הזיתים ובעוד מקומות בקרבתה י אך לא הם שקבעו את אופי התפתחותה של ירושלים החדשה במאה ה . 19 בפרק הראשון בספרנו שחזרנו את מצב האתרים הדתיים היסטוריים שנמצאו בירושלים שמחוץ לחומות בטרם תחל בה הבנייה המודרנית . בפרקים שבאו בעקבותיו עסקנו בהתפתחות העיר במאה ה 9 ו , והתברר , כי לאתרים הרתיים היסטוריים כמעט שלא היתה כל השפעה על התפתחות השטח הבנוי של העיר החדשה . למיקומן , לגודלן ולהתפתחותן של השכונות אך שני האירועים החשובים ביותר שאירעו בשלב זה בהתפתחותה של ירושלים שמחוץ לחומות היו פתיחתה לתנועה של מסילת הברזל יפו-ירושלים , ב 892 ו , וביקורו של קיסר גרמניה , ב 898 ו . המסילה הרחיבה מאד את אפשרויות הביקור , הצליינות והתיור בעיר , והתחנה 'משכה' אליה בנייה נוספת . לקראת בואו של הקיסר נעשו פעולות הכנה רבות : מספר רב של אורחים ותיירים באו לעיר ונפרצו דרבים חדשות , כמו , למשל , הדרך להר הזיתים . ו . התבססותה והתייצבותה של העיר החדשה 899 ) ו4- ו 9 ו . ( בסוף המאה ה 9 ו כבר היה מעמדה של ירושלים החדשה בטוח , עם זאת , בהתפתחותה של ירושלים היהודית חלה דווקא האטה יחסית . בשנותיה האחרונות של המאה ה 19 ובראשית המאה ה 20 היה מספר השכונות היהודיות שנבנו בירושלים קטן מבעבר . ועוד : בהשוואה להתפתחותו ההולכת וגדלה של היישוב היהודי החדש ביפו ובמושבות החקלאיות , נראה שהיישוב הישן בירושלים החל דורך במקום . משהחלה 'העלייה השנייה' היתה התאוששות מסויימת בקרב האינטליגנציה היהודית המקומית , וקבוצות קטנות של אנשי היישוב החדש , שהחלו מגיעים לעיר , ניסו לקדם מספר מפעלים עבריים מודרניים — בית המדרש למורים , 'בצלאל , ' הגימנסיה העברית , גני ילדים , בית העם , בית הספרים הלאומי — ואף החלו לחשוב על הקמת מכללה עברית . נבנו השכונות -.זכרון משה , אחוה , יגיע כפיים , שערי חסר , גבעת שאול , ועוד . אך בסך הכל ניתן לומר , שירושלים היהודית התחילה לפגר אחר אחותה הצעירה יפו תל אביב , שהיתה למרכזו של היישוב היהודי החדש שהתפתח בארץ . בניגוד למה שהתרחש בקהילה היהודית המשיכו הגורמים הלא יהודיים האירופיים והמקומיים להשפיע על העיר , וקצב הבנייה שלהם התמיר בעצמתו . ררך יפו הפכה לציר החיים המרכזי של העיר החדשה . ברחבת השער התפתחה תחנת הכרכרות המרכזית , על מצודת השער נבנה מגדל השעון , וברחבה נבנה סביל . לאורך כל הדרך , מן השער ועד למגרש הרוסים , נבנו בניינים חדשים , מוסרות ציבור ( העיריה , תיאטרון , ( בתי מלון , בנקים , שירותי דואר וטלגרף , בתי מלאכה , חנויות צילום , משרדי תיירות , ושאר עסקים וחנויות . נסללו עוד דרכים , נרקמו תוכניות פיתוח — כגון בניית רכבת חשמלית — והעיר החדשה התפתחה בקצב קבוע ויציב . ששת השלבים שצוינו מסכמים את תהליך גידולה של ירושלים החדשה ואת קצב התפתחותה . להלן ננסה לעמוד על אופייה וייחודה של העיר החדשה בהשוואה ובהקבלה לעיר העתיקה .
|
|