|
|
עמוד:615
העיר העתיקה בלילות . היציאה אל מחוץ לחומות חדלה מלהיות מעשה 'נועז . ' תושבי העיר העתיקה למדו להעריך את יתרונות המגורים בעיר החדשה ותקופת ה'חלוציות' בבנייה בשטח שמחוץ לחומות באה לקיצה . ד , התגברות הבנייה ו'נצדווך העיר החדשה . ( 1890-1882 ) בסוף שנות ה 70 החל משבר בתהליך בנייתן של השכונות היהודיות . מצב כלכלי קשה שנוצר בעיר , יחד עם הפסקה בזרימתם של הכספים מחוץ לארץ — גם בעקבות המלחמה השלישית בין תורכיה לרוסיה , ב — 1877 גרמו לכך , שבמשך כ 5 שנים לא הוקמו בירושלים שכונות יהודיות חדשות . גם הבנייה הלא יהודית נחלשה בזמן הזה . אך במרוצת שנות ה 80 שב והתחזק תהליך בנייתה של ירושלים החדשה . קרן ' מזכרת משה' סייעה בחידוש בנייתן של השכונות היהודיות , ובשנים 1890-1882 נוספו ל 9 השכונות היהודיות , 14 שבונות חדשות . גוש עירוני יהודי החל להתגבש במערב העיר , ומוסדות ציבור יהודיים חשובים — כבית הספר ובית המלאכה 'כי"ח , ' בית היתומים האשכנזי , בית החולים 'רוטשילד ובית הספר 'אוולינה דה רוטשילד' — החלו נוסדים בעיר החדשה . גם הבנייה הלא יהודית התגברה . הגורם הקתולי — שעד אז פיגר יחסית בבנייה בירושלים נכנס לפעולה מואצת , בשתי זרועותיו , הצרפתית והגרמנית . מיסררים קתוליים בנו בעיר שורה ארוכה של מנזרים ומוסדות ציבור מרשימים — בית החולים 'סן לואי , ' אכסניית נוטרדאם , מנזרי ונסאן דה פול , ראטיסבון , האחיות רוזארי , הדומיניקאנים , המוסד הקתולי 'שמידט / ועוד . בעיר גם נוסדה מושבה אמריקנית . בצפון העיר החלו המוסלמים לבנות את בנייניהם הראשונים מחוץ לחומות . החלה בנייתן של הכנסיה והשכונה האתיופית . היוונים והגרמנים בנו בתים וחנויות . העיריה הגבירה את פעולותיה . דרך יפו החדשה בקטע שבין שער יפו למגרש הרוסים התחילה להתמלא בנייני חנויות , משרדים ושירותים , והרחבה שלפני השער היתה למרכז של פעילות כלכלית ול'תחנה מרכזית' לכרכרות שנעו בין יפו לירושלים ובעיר עצמה . אך הדבר שאפיץ ביותר את התחזקותה של העיר החדשה בשנות ה 80 ואת הצלחת הבנייה בה , היתה הקמתן של חברות מסחר , שהחלו בונות בעיר שכונות ובתים על בסיס עסקי . מעניין שהחברות הוקמו בשותפות נוצרית-יהודית ( פרוטיגר-נבון ) ובעזרת הון בנקאי . במספר מקרים אף נמכרו דירות ללא יהודים בשכונות שתוכננו להיות יהודיות בלבד , כמו , למשל , ב'בית יוסף' שבאיזור אבו תור , ואף ב'עיר שלום' ( אח"כ — בתי פרלמן ) שליד מאה שערים . בפעילותן של חברוח הבנייה המסחריות בירושלים במחצית השנייה של שנות ה 80 היתה משום הכרעה ברורה לטובת העיר החדשה בתהליך התפתחותה של ירושלים במאה ה , 19 ונצחונה של העיר החדשה נראה מובטח . ה . התרחבותו והתפשטותו של השטח הבנוי מחוץ לחומות . ( 1898-1891 ) הצמיחה המואצת מדי של ירושלים החדשה בסוף שנות ה , 80 וקשיים שהחלו השלטונות העות'מאניים מערימים בנושא רכישת קרקעות בידי זרים , הביאו בשנות ה 90 למשברים ולפשיטות רגל של מספר בנקים בעיר ( ברגהיים , פרוטיגר , המבורגר , ( ולהפסקתם של מספר תוכניות ומפעלי בנייה ( ביניהם גם שכונות יהודיות . ( ובכל זאת לא נעצר תהליך התפתחותה של העיר החדשה . ב 7 השנים 1897-1891 הוקמו בירושלים החדשה עוד 23 שכונות יהודיות , מספר השקול כנגד כל השכונות היהודיות שנוסדו בעיר ב 30 השנים . 1890-1860 מוסדות הציבור היהודיים המשיכו להתבסס ולהתפתח , ואף הוחל בבנייתו של בית חולים גדול בעיר החדשה — 'שערי צדק . ' גם הנוצרים המשיכו להקים בעיר החדשה מבנים מרשימים : בית החולים האנגלי ובית החולים הגרמני ( שניהם ברחוב הנביאים , ( גוש המבנים והקתדראלה סט . ג'ורג' של הבישוף בליית ( ליד ? קברי המלכים , ( ' ועוד שורה של מיבנים חדשים . התפתחו והתרחבו גם מוסדות ותיקים , כמו , למשל , המוסר הגרמני 'שנלר . '
|
|