|
|
עמוד:611
על פי העמדה לגבי ההשכלה והתפתחות קבוצת היישוב החדש בירושלים , דומה שניתן להבחין ביישוב הישן בעיר ב 3 קבוצות . החרדים הקיצונים התנגדו בקנאות לכל ניצן של השכלה , החרימו ונידו את המשכילים ואת בתי הספר המודרניים , ותקפו בחריפות את אנשי היישוב החדש , בני 'העלייה השנייה' שהגיעו לעיר בראשית המאה ה . 20 החרדים — והם היו הרוב המכריע ביישוב הישן — שללו את דרכם של המשכילים , אך לא ניתקו את הקשר איתם וניסו להשפיע עליהם,- חלקם אף עודדו את החלוצים הראשונים וראו בחיוב את ההתפתחות המדינית והמעשית בארץ . חבורת המשכילים , שצמחה מתוך היישוב הישן , שמה לה למטרה לשנות את אופיו של היישוב הישן , היא תמכה בייסוד בתי ספר מודרניים וגני ילדים , בהחדרת השפה העברית , וכדומה . קבוצת המשכילים היתה הקרובה ביותר לבני היישוב החדש שהגיעו לעיר ב'עלייה השנייה , ' אך גם היא לא תמיד קיבלה את כל דעותיהם , ובעיקר רחוקה היתה מהם במישור הדתי . בין המשכילים היו גם כאלה ששאיפתם להשכלה נבעה מתוך רצונם שבניהם ירעו שפות זרות וילמדו מקצועות מעשיים , ולכן לעיתים אף לא נרתעו משיתוף פעולה עם בתי הספר של המיסיון , ולא היו מעוניינים בטיפוח השפה העברית . דבר זה מצא את ביטויו גם בקשרים לחברות ' כי"ח' ו'עזרה' ( ראה עמי . ( 581 לעומת זה לחמה קבוצת היישוב החדש של בני 'העלייה השנייה' בראש וראשונה את מלחמת השפה העברית , ואף את המלחמה במיסיון ראתה כאחת ממטרותיה . לצורך זה גם הקימה גוף מיוחד — אף כי בעל תקציב מצומצם — שתפקידו היה לפעול נגד המיסיון " . קבוצות המשכילים ובני היישוב החדש התרכזו בירושלים בעיר החדשה , בשטח שמחוץ לחומות , ובימי 'העלייה השנייה' היתה שכונת זכרון משה מרכזן העיקרי . סמוך לשכונה זו גם היה ? בית העם' — המרכז התרבותי של בני היישוב החדש . בשנת תר"ע 0 ) ו ( 19 מנסה העיתון ? האחדות' לחלק את ירושלים — בדומה לחלוקתו את היישוב היהודי בה — לשני חלקים . ההבדל שהורגש בחיי הכלכלה של היישוב היהודי בעיר , בין הקבוצה הבלתי פרודוקטיווית לקבוצה הפרורוקטיווית , זהה היה להבדל בין ירושלים הישנה לחדשה , כאשר שכונותיה החדשות של ירושלים העידו על תקופת התחייה של העיר . 212 סיכום העימות בין היישוב החרש לישן בירושלים מלמדנו , כי אף על פי שבאופן כללי הקביל למאבק שניטש בארץ בין שתי קבוצות האוכלוסיה הללו , הרי שכאן המשיך היישוב הישן להוות את רוב מניינה ובניינה של האוכלוסייה היהודית עד סוף ימי השלטון העות'מאני . ואף כי בירושלים החלו קמים בתי הספר היהודיים ה'מודרניים' הראשונים , והחלו נובטים בה ניצני ההשכלה הראשונים בבר לפני 'העלייה הראשונה , ' הרי שהמשך התפתחותם והתפתחות קבוצת היישוב החדש בעיר איטית היתה בהרבה מאשר בשאר חלקי הארץ . ערב מלחמת העולם הראשונה לא היתה קבוצת היישוב החדש בעיר אלא קבוצה קטנה , ובתוכה אף זרמים ופלגים שנבדלו ביניהם . קבוצה זו אמנם בלטה בעיר בגלל רעיונותיה החדשים ואופיה המיוחד , אך העיר בכללותה המשיכה להישאר ביתו ומבצרו של היישוב הישן . . 210 ראה בעניין ךה למשל : פרס , מאה שנה , עמי ; 109 כהן רייס , עמי . 179-178 וו . 2 הפועל הצעיר , ב"ה בטבת תרע"ד , טונה שביעית , גיליון 5 ו , עמי 5 ו7- ו . . 212 האחרות , תר " ע , שנה ראשונה , גיליון , 1 עמי 6 ג .
|
|