ניסיונות התיישבות חקלאית ברמה (נבי סמוויל) ובמקומות אחרים

עמוד:604

לצרכי עיבור . לפי התוכנית תתבצע הרכישה בתשלומים תוך 5 שנים , החלקה תימסר לעיבוד בבר בהתחלה , ולאחר 5 שנים , בתום התשלומים , יחולקו הקרקעות סופית בין המשלמים . את אגודת יאלף שערים' שייסר י . צ . ריבלין כבר הזכרנו . אגורת יחיבת הארץ' הוזכרה אף היא — בקשר עם רכישת האדמות במוצא ( ראה לעיל , עמ' . ( 599 גם האגודה השלישית ' נחלת יעקב' — נזכרת בעיתונות העברית . ברם , מכל תוכניות ההתיישבות החקלאית בסביבות ירושלים כמעט שלא יצא דבר . היישוב היהודי 'הישן בירושלים לא היה ערוך ומובן לכך . דומה שבתחילה — בשנות ה 70 וה — 80 אף היתה התנגדות לכך אצל חלק מה'כוללים' ואנשי ה'חלוקה . ' אחר כך פסקה ההתנגדות במידה רבה , אך לא נמצאו האמצעים והאנשים המתאימים , ובשנות ה 90 אף החל משבר כלכלי ( ראה עמ' ;( 282 וכשם שפגע משבר זה בהתפתחות השכונות בעיר , בך גרם לחיסולן של אגודות ההתיישבות השונות , הבלתי מבוססות . היישוב היחיד שנקלט והתפתח הוא מוצא — וזאת בעזרת אנשי 'הישוב החדש' ה'ציוניים . ' עם התחזקות פעילותם של האירגונים הציוניים בראשית המאה ה 20 חזרו ועלו מחשבות ונתחדשו הניסיונות להקים התיישבות יהודית חקלאית בסביבת ירושלים . ל 1903 מוסר וייס , כי נוסד סניף של אגורת 'המזרחי . ' חברי הסניף תכננו לרכוש אדמות להתיישבות בסביבת העיר , אך לא זכו לתמיכה . ' ° בתשרי תרע"ר 3 ) ו 9 ו ) מספר ה'מוריה על תוכנית של ועידת 'המזרחי' להקים מושבה חקלאית חרדית בסביבות ירושלים "' בתרע"ב ( 1912 ) מדווח ה'מוריה , ' כי אגורת 'קהלת יעקב' קנתה ארמה ליד ירושלים , כדי להקים עליה יישוב כפרי . לצורך הקנייה התאחדה האגודה עם אגורת 'אחוזת נחלה . ' לביצוע ההתיישבות היו דרושים לא יותר מ 25 אנשים ומספר המועמדים היה רב מדי . משנצטמצם המספר בשתי האגודות יחד ל , 25 רכשו 10 , 000 רונאם אדמה במרחק של כשעת הליכה ממוצא . יש במקום שני מעיינות וחלק ניכר מהאדמה — משני עברי הדרך הראשית יפו —ירושלים כבר נטוע זיתים . המימון לרכישה בא בחלקו מתמיכה של הסתדרות 'המזרחי' ומכספם הפרטי של המתנחלים . כל חבר יקבל 60 דונאם . יתרת הקרקע תימסר למתיישבים אחרים , אך אלה לא יקבלו תמיכה כספית . החברים הם בני ישיבות מירושלים . לפי יריעה אחרת מאותה שנה — גם היא ב'מוריה' — מתכוונים להקים ליד ירושלים שתי חוות : 'יחיאל' ו'מנחם . ' מחפשים נדבנים שיתרמו למפעל . 173 בסוף 1913 מציין לונץ את אפשרות ייסודן של 3 חוות בסביבות העיר : "ומהחוות שיסודן בטוח בקרבת ירושלים נוכל להזכיר חות מר חיים כהן ... ובקרוב מאד תגמר קנית הקרקע ושתי החוות מנחם ( אוסישקין ) ויחיאל ( צ'לינוב ) שגם הנה תוסדנה בקרוב והנה יחד עם השכונה "תלפיות" והגמנסיה העברית שתבנינה בקרוב יפיחו רוח חיים בעצמות היבשות של הישוב היהודי בירושלים וצעירנו לא יצטרכו לעזבה מחסר עבודה ומלאכה , רק מעט סבלנות אחים , תקנתה . 167 רבעון החברה הגרמנית , נ 89 ו , , XVI עמ 68 . 196 ו . וראה גם אצל פלס . בטבלה שבנספח . מסי , 23 והמקורות המעויינים שם . 69 ו . ראה : פלס , בטבלה שבנספח , מסי . 170 . 24 וייס , בשעריך , עמי . 171 . 256 מוריה , כ"ג בתשרי תרע"ד , שנה חמישית , גיליון ט , עמי . 172 . 2 שם , א- בסיון תרע"ב , שנה שלישית , גיליון פז , עמי 73 . 2 ו . שם , חי בסיון תרע"ב , שנה שלישית , גיליון פט , עמי . J

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר