|
|
עמוד:603
המשלמים איש איש בחמישה פראנק לשנה לטובת הרעיון הזה , ועתה אומרת היא להחל גם במעשה ולהושיב ביריחו על אדמת אדוננו השולטן יר"ה , אשר נחכרה למשך שנים אחדות , אחדים מצעירי ירושלים , לעבוד את האדמה ולהוציא לחמם ממנה . מייסד החברה הזאת , הוא הרב יצחק צבי ריבלין , עסוק זה שנים רבות לעורר את לבות בני ירושלים לעבודת האדמה , ובעבודתו זאת לא ייעף ולא ייגע . הוא ייסר את מושב "רמה" ( בסביבת קבר שמואל הנביא שבצפון מערב לירושלים , ( ובימי הבהלות בדבר קניות ארמה באה "ק ( תרנ"א ) ייסד גם חברה בשם "אלף שערים / ' ותעל בידו להשיג אלף איש משתתפים ברעיון הזה לקנות אדמה בסביבות ירושלים . אך אם בטלה החברה ההיא בבוא הקץ לבהלות בכלל , הנה הזרע קלט לו מקום בחדרי לבות בני ירושלים , וסוף סוף יחלו גם המה במעשים יותר ממשים . 162 ' על חברה חדשה זו , חברת 'ישוב ארץ הקודש , ' שקמה בשנות ה , 90 הרחיב את הדיבור מלאכי , והוא פרסם גם את ספר התקנות שלה . מלאכי דן בה במסגרת ניתוח כולל של המאבק בין היישוב הישן ליישוב החדש בארץ באותן השנים , בנושא ההתיישבות החקלאית . הוא גם מפנה את תשומת הלב לכך , שלאגודת 'אחוה' ( ראה עמ' ( 292 היה חלק בהקמת חברה זו . מכל רעיון ההתיישבות בסביבות רמה התגשם באותן שנים דבר אחד בלבד — בשנת תרנ"ה 895 ) ו ) נשלחו מספר משפחות תימניות להתנחל במקום . מספר על כך עיתון 'הצבי , ' כי התימנים חברי חברת 'נחלת ישראל' — שלא עשתה די בעניין קניית קרקעות להתיישבות בסביבות ירושלים — החליטו בעצמם אח אשר התכוונה החברה לעשות , 'וישכרו בית לשבתם בכפר בתיקשה = ) בית איקסא ) הקרוב למקום אדמתם , ' שקנתה חברת נחלת ישראל' בכפר רמה , והחלו לעבד שם את האדמה . מצבם הכלכלי הוא בכי רע , אך מקווים שיחזיקו מעמד . ' ב 897 ו מוסר גם 'השילוח' פרטים על ניסיון ההתיישבות של התימנים ברמה : 'לפנים שנים אחדות קנו שם חברת אנשים מירושלים חלקת אדמה כשש מאות דונם ואחרי עבור בולמוס הקולוניזציה , החליטו החברים להושיב על אדמתם מאחינו התימנים . ויחלו לנטע ברמים , אך רשיון לנטוע לא היה להם מאת הממשלה , ויפריעו אותם הפקידים מעבודתם וגם תמיכה לא קבלו כאשר קוו מתחלה , ונוסף על כל אלה באה עליהם שנת השמיטה הזאת , אשר בסביבות ירושלים שמרו את כל החומרות שהחמירו בזה רבני ירושלים — ויעזבו התימנים את רמה . 1651 ב 1904 מוסר ה'השקפה' על תוכניות בנייה בקבר שמואל הנביא . ניתן צו מלכותי לשפץ את המקום ולבנות שם בתי מלון . נראה שגם מחשבה זו לא בוצעה . גם מקורות זרים מספרים על ההתעוררות להתיישבות חקלאית בקרב היישוב היהודי הישן בירושלים . כך , למשל , מ & פר רבעון החברה הגרמנית ב 893 ו על מפעל התיישבותי של אגודת ' נחלת יעקב' ליד בית אל . לדברי מקור זה נוסרה האגודה ב , 1886 וב ו & 9 ו כבר היו ברשותה 180 הקטארים של אדמה , בקירבת בית אל , מצפון לירושלים . הכותב מציין , בי באותן שנים קמו בירושלים מספר אגודות התיישבות יהודיות , ונוקב בשמן של החברות 'אלף שערים , ' 'חיבת הארץ' ו'נחלת יעקב . ' האגודות שמו להן למטרה לדאוג לכך , שעניים יוכלו לרכוש חלקות קרקע 62 ו . ילין , ד , כתבי . א . עמי 63 ( ב"ח בתמוז תרנ"ו . 163 . ( מלאכי , עמי 252-207 ( ספר התקנות של החברה , עמי . ( 251-246 וראה על חברה זו גם אצל פלס , בטבלה שבנספח , מסי , 26 והמקורות שם . . 164 הצבי , י"ד בשבט תרנ"ה , שנה אחת עשרה , גיליון ה , עמי . 1 וראה ג : 0 לונץ , לוח לתרנ"ו , עמי , 140-139 ומלאכי , עמי . 165 . 209-208 השילוח , , 1897 א , עמי . 441-440 . 166 השקפה , די בתשרי תרס"ה , שנה שישית , גיליון ב , עמי ; 3 על ניסיון ההתיישבות של אבי משפחת שרתוק בעין סינייה ראה : לונץ , לוח לתרס"ח , עמי ו 2 ו .
|
|