|
|
עמוד:584
וגני הילדים העבריים ששפת הלימוד בהם עברית הולכת מחלה זו של הפירוד הלוך והחלש , הלוך והרפה , ויש תקוה שבמשך הזמן תרפה כליל . העיקר היא הלשון , היא מפרדת והיא מאחדת ' ... בקצה השני של פיראמידת החינוך בירושלים עמדה פתיחת בית המדרש הראשון למורים עבריים — כשנה לאחר פתיחת גן הילדים העברי הראשון . באסיפת הייסוד של 'אגודת המורים' בזכרון יעקב , באלול תרס '' ג , ( 1903 ) הועלתה ההצעה לייסר בית ספר למורים עבריים בארץ ישראל . לפתיחתו של בית מדרש זה דווקא בירושלים הובאו הנימוקים האלה : 'הציבור העברי מצוי בה יותר , שם נמצא בית הספרים הלאומי ; היא עיר ואם בישראל ויימצאו בה תלמידים ראויים , יחד עם אלה שיבואו מחוץ לירושלים . הם יספקו מורים עבריים לבתי הספר בארץ ישראל ובכל ארצות המזרח , ובירושלים מצויים מורים הראויים להכשרת המורים' . הרעיון שיש לעשות למען הכשרת מורים עבריים כבר עלה לפני כן . אחד העם כבר כתב בנידון בשנת תרנ"ג 895 ) ו , ( ורוד ילין בבר העלה שאלה זו לפני ועד 'חובבי ציון' בשנת תרס"א . ( 1901 ) המחשבות שעלו היו , להוסיף כיתות מיוחדות למוסד חינוכי קיים . אפרים כהן , מנהל בית הספר ' למל' בירושלים , בא עם תוכנית מפורטת . כך נוצרו הקשרים , שהביאו בסופו של דבר לידי הקמתו של בית המדרש מטעם חברת 'עזרה' . ג . 6 בן יעקב , משפחת מיוחס , עמי . 64 . 275 רינות , העזרה , עמי 09 ו , וראה גם : אליאב , מדיניות גרמנית , תעודות 78 ו , , 180 בעמי , 149 , 147 וההערות בעמי . 65 . 277-274 רינות , שם , עמי . 115-109 על בית המדרש ראה : פרס , מאה שנה , עמי , 116-114 ועל ראשית ההקמה של הסתדרות המורים בירושלים , שם , עמי 28 ו0- גו . בית המדרש למורים בירושלים , חכר המורים והתלמידים ) . ( 1904 ) א " * מ , אוסף התצלומים , מסי . ( 13 . 793 היושבים ( מימין לשמאל : ( דוד ילין ( שלישי , ( א . כהן , מ . לאנגה .
|
|