|
|
עמוד:581
ולאלה שהעברית נעדרת מהם . העברית שלטת ב'בית המדרש למורים / בחמשת גני הילדים , בגימנסיה העברית , בבית היתומות של חברת יעזרה' ובבית היתומים של הערה הספרדית . העברית שלטת למחצה בבית הספר -למל , ' בבית הספר לבנות של חברת 'עזרה , ' בבית המררש למסחר וב'בית חינוך עוורים . ' בבתי הספר לבנים ולבנות של חברת כי"ח ובבית הספר לבנות של 'אגורת אחים' הלונדונית ( של אוולינה דה רוטשילד ) שלטת העברית לשליש . העברית נעדרת מכל תלמורי התורה והישיבות של האשכנזים . לדעתם , כותב 'האור , ' 'העברית ארורה ... לא פחות מכל טומאה ' ... נראה שבמוסדות ההרריים גדלה בראשית המאה ה 20 ההתנגדות לעברית . הדבר אף נומק בכך , ששפה זו היתה לשפתם של חילוניים , המחללים שבת בפרהסיה ומושכים את הנוער לחינוך חופשי ! על כן מוטב לדבר יידית ולא להתחבר עם מחללי שבת . נימוק אחר של החרדים לאיסור השימוש בעברית היה , שאין להשתמש בה לעסקי חול , אלא רק לדברים שבקדושה . עם הגיעם של אנשי 'העלייה השנייה' לירושלים החלו פועלים נמרצות להשרשת השפה העברית בפי תושבי העיר . הם ייסדו שיעורי ערב לעברית , ולימדו 'שפה זרה' זו בכל הזדמנות אפשרית . הדבר הגביר את התנגדות החרדים , ובעיר התפתחה 'מלחמה' על השפה העברית . המאבק אף הביא להתקרבות מה בין החרדים לבין חברת 'עזרה , ' ונוצרה חזית מעניינת : מצד אחד החל היישוב הישן ( אך לא הקיצוניים שבו ) תומך בהסתייגות מה ביעזרה , ' שהחינוך במוסדותיה היה מסורתי ושמרני יותר , ויצא חוצץ נגד התנועה הלאומית והקרובים לה , שהחינוך במוסדותיה מתקדם וחילוני יותר ; מצד שני הלכה והחריפה המתיחות בין החינוך העברי הלאומי לחברת ? עזרה' על רקע 'מלחמת השפות' הנודעת , שהגיעה לשיאה בסכסוך על שפת הלימוד בטכניון בחיפה . לסיכום : ברומה לפרשת הספרייה ניתן לראות גם בחדירת השפה העברית לחברה היהודית בירושלים אחד מסימני ההכר האופייניים ביותר לתמורה שהחלה מתרחשת בחיי התרבות של יהודי העיר . בנושא זה פיגרה ירושלים אחרי מקומות אחרים בארץ ישראל , חרף העובדה שבפי היישוב הישן בעיר היתה העברית שגורה במידה רבה כבר לפני העלייה הראשונה , ועל אף שהתעוררו בה חוגים משבילים ושעלו אליה כוחות יהודיים אינטלקטואליים מתקדמים מאירופה כבר לפני שייחל המפעל הציוני המאורגן בארץ ישראל . כך , למשל , לא קם בית הספר היסודי העברי הראשון בירושלים , אלא בראשון לציון , ( 1889 ) ושם אף נפתח באותה שנה גן הילדים העברי הראשון . אי היקלטותה של השפה העברית בקרב היישוב היהודי בירושלים מוכיחה — בין תופעות אחרות — שעם הופעת תנועת 'חיבת ציון' והתפתחות המוסדות הציוניים , החל מרכז הכובד של היישוב היהודי המודרני המשכיל נע אל מחוץ לירושלים . הקבוצה הקטנה של המשכילים בעיר ניסתה לעשות למען שינוי בחיי התרבות , אך הצלחתה היתה מוגבלת בהשוואה להתפתחויות שחלו ביישוב היהודי המתחדש ברחבי ארץ ישראל . כך אירע , שבאשר נוסדה ב 1903 'אגודת המורים העברים , ' היה זה לא בירושלים אלא בזכרון יעקב . בעקבות 'העלייה השנייה , ' שהחלה ב , 1904 הלך והתרחב הפער בין ירושלים לשאר מרכזי היישוב היהודי ( יפו , המושבות וחיפה . ( ב 1910 גם החליטה מערבת 'הפועל הצעיר לעבור ליפו , לאחר שבמשך 3 שנים הופיע העיתון בירושלים , וזאת לאחר 40 שנה שבהן היתה ירושלים מרכז . 46 האור , כי באדר אי תר"ע , שנה ראשונה , גיליון ד , עמי . 47 . 3-2 יאדלר , בטוב ירושלים , עמי עד . . 48 וראה בנושא גם : חבס , עליה שניה , עמי 686-684 ( נ . טמיר , מלחמת השפות בירושלים . (
|
|