|
|
עמוד:580
בירושלים המשיכו חברות המשכילים לתבוע את קידום החברה הירושלמית ואת החדרת השפה העברית . כבר ציינו ( ראה עמי , ( 574 כי בשנות ה 90 הלך ונתבסס בירושלים 'בית הספרים העברי . ' בראשית המאה ה 20 אף התארגנו משבילי ירושלים והוציאו כרוז שבו ביקשו לכונן 'עיר עברית אשר לשון העיר הזאת תהיה הלשון העברית ולהגיע למטרה הזאת נחל בשכונה עברית , כי כל בני הציבור ישבו לפי האפשרויות בשכונה אחת . ' בין החתומים על הכרוז : מרדכי קרישבסקי , יוסף בר"נ מיוחס , דוד ילין , ישעיהו פרעסס , אליעזר בן יהודה , אפרים בהן . חלק ניכר מחברי קבוצה זו הוא שיזם והקים את שכונת זכרון משה ( ראה עמ' , ( 289 כאשר אחד המוטיווים העיקריים שחזר והופיע בקשר להקמתה היה הכורח החיוני שבדיבור בעברית . בשנת תרס"ה ( 1905 ) הוקמה אגודת 'צעירי ירושלים , ' שתבעה להרחיב את השימוש בדיבור העברי בעיר . עם זאת חשוב לציין , כי בשנים הראשונות של המאה ה 20 עדיין נשמעה העברית אך מעט בירושלים . בגני הילדים החדשים שהחלו מתייסרים בעיר דיברו עברית , אך בבתי הספר לא היתה העברית אלא אחת השפות שנלמדו . גם בבתי המשכילים — מלבד אצל בן יהודה — עדיין דיברו בדרך כלל בשפות זרות . בשנת תרס"ג ( 1903 ) עדיין מתאוננים ב'השקפה , ' שיכל זמן שלא תהי העברית לשון מדברת אין לה תקווה להתקיים . 431 גורם נוסף , שהחל תופס מקום מרכזי בהתפתחות החינוך המודרני בירושלים ובמאבק על החדרת השפה העברית , היו החברות הזרות , ובמיוחד חברת 'עזרה . ' היישוב הישן הסתייג ממנה בשל מודרניותה , ואילו קבוצת המשכילים נאבקה בה במסגרת מאמציה להחדרת השפה העברית לתוך מוסדותיה . על חברת 'עזרה' מייסודם של יהודי גרמניה נכתב לאחרונה חיבור מקיף . לפיכך לא נחזור כאן על כל הפרטים , אלא נשתדל להצטמצם בעיון בתרומתה ובפעילותה של חברה זו לקידום מערכת החינוך המודרני בירושלים . חברת יעזרה' נוסדה ב ו . 190 בראשה עמד פאול נתן , והוא גם היה הרוח החיה בה . מטרתה היתה פילאנתרופית — ייסודם והחזקתם של בתי ספר יהודיים בארץ ישראל וברחבי הממלכה העותימאנית . בארץ ישראל פעלה החברה בעיקר בשנים . 1914-1904 בשנים אלו הלך היישוב בארץ והתעצם , ויחד אתו הלכה והתפתחה מערכת החינוך . ב 3 — 1904 שנים לאחר ייסודה — כבר הקימה 'עזרה' את בית המדרש למורים בירושלים . תשומת לב מרובה הקרישה החברה לחינוך הילדים בגיל הרך , ולשם כך הקימה — בירושלים , ביפו , בחיפה , בצפת ובטבריה גני ילדים ובתי ספר עממיים , שבהם הודגשו מקצועות ההוראה המעשיים , כמו מלאכה , חקלאות , התעמלות וכיוצא באלה . גם בתי ספר תיכונים מקצועיים ייסדה החברה . שפת ההוראה בבתי הספר של יעזרה' היתה גרמנית , ובמידה רבה דמו פעולותיה לאלו של חברת כי"ח הצרפתית וחברות פילאנתרופיות אחרות . ואולם , הואיל וביישוב היהודי נשבה באותם הימים רוח של לאומיות ושל שאיפה לחזרה לשפה העברית , נעשו ניסיונות להחדיר את השפה העברית למוסרות החינוך שהקימה החברה בירושלים . ב 1910 כותב יהאורי על מצב היעבריות' בבתי הספר בירושלים . לדבריו נחלקים בתי הספר לאלה שבהם השפה השלטת היא עברית , לאלה שבהם עברית ו'נכרית' שליטות במידה שווה . 41 הארכיון הציוני , תיק ajws / 1 ( ט"ו אלול תרס"ה . 42 . ( לונץ , לוח לתרס"ה , עמי 68 ו . . « השקפה , הי באב חרס"ג . שנה שלישית , גיליון כדו , עמי . 44 . 216 ראה בביבליוגרפיה : רינות , העזרה . ועל פעילות החברה בירושלים : פרס , מאה שנה , עמי . 45 . 119-118 על ייסוד החברה ראה : רינות , עמי 1-22 ג . ושאר הנושאים במיוחד עמי . 166-69
|
|