|
|
עמוד:578
המודרנית . נציין רק זאת , כי אחר ממרכזי המאבק על הנחלת הלשון העברית ועל קביעתה כשפת הריבור בקהילה היהודית המתחדשת בארץ ישראל היה בירושלים . כאן אף הופיעו , כבר בשנות ה ס , 6 שני העיתונים העבריים הראשונים בארץ ישראל — 'הלבנון' וה'חבצלת' . בראשית שנות ה 70 כבר היה בירושלים גרעין קטן של משכילים ; וכמו בארצות אירופה , כן גם בירושלים , הישיבה היא ששימשה בית היוצר להשכלה . בירושלים היתה זו הישיבה הגדולה ? עץ חיים . ' בשנות ה 70 אף החל בקרב העדה האשכנזית התהליך של התארגנות חברות לפעולות תרבות . בשנת תרל"ג ( 1873 ) הוקמה ביוזמת ר' יוסף ריבלין חברת 'עמוד התורה , ' שלימים הוחלף שמה ליכנסת ישראל . ' החסידים אף הם ניסו להתארגן , ומשכילי ירושלים הקימו בחנוכה תרל"ג חברה משלהם , הלוא היא חברת 'תפארת ירושלים . ' יוזם החברה והרוח החיה בה היה י . ד . פרומקין , והוא העמיד לרשות החברה את עיתונו , ה'חבצלת . ' חברה זו היא שניסתה להקים את 'ספריית מונטפיורי' ( ראה עמי . ( 572 אך קומץ משבילי ירושלים עדיין לא יכול אז להחזיק מעמד מול לחץ רבני העדה ופרנסיה , שנקטו קו שמרני קיצוני . הניסיון הראשון של חבורת המשכילים הקטנה לחרש משהו בחיי היישוב נכשל ; חברת 'תפארת ירושלים' נתפרקה , וחבריה התפזרו איש לדרכו ושקעו בטרדות הפרנסה . השנים 1880-1870 עמדו בסימן של חיפוש מקורות פרנסה , והדבר גרר אחריו לבסוף גם שינוי ערכים בשטח החינוך . צמח מעמד לא מבוטל של סוחרים ואומנים , ומתוך מגעם עם חיי המעשה נתקלו אלה בצורך בידיעות כלליות . גם האינטליגנציה ( בני תלמידי חכמים ובעלי בתים ) נוכחה לדעת , שהפיתיון אינו בלימודי קודש בלבד , וביקשה 'תכלית' בהשכלה . מוסדות החינוך ה'מודרניים' הראשונים , שהוקמו מתוך עמל ומאבק , לא סיפקו את התביעות החדשות , ובמקום להרים את קרן החינוך הסתגלו לרמה המקובלת ושקעו במשך הזמן בקיום עלוב . גם פעילות המיסיון הפרוטסטנטי שניסה לדוג במים עכורים , הגידול הרב באוכלוסיה היהודית בירושלים ודרישות הקונסולים הזרים , שתבעו תיקון תנאי החיים של הקהילה היהודית בעיר — כל אלה נתנו דחיפה להקמת מוסדות חינוך חרשים . כך אירע , שבתחילת שנות ה 80 הוקמו בירושלים שני מוסדות השכלה חדשים — בית היתומים האשכנזי ובית הספר 'אליאנס' של חברת כי"ח — ואלה מציינים נקודת מפנה בתולדות החינוך וההשכלה בירושלים . על סף שנות ה ם 8 החלה פעילותו של י . מ . פינס בירושלים , גם כנציג קרן 'מזכרת משה' בעיר . ב 1881 הגיע לירושלים אליעזר בן יהודה , ובשנת תרמ '' ב ( 1882 ) נוסדה בירושלים — ביוזמת פינס ובן יהודה — חברת 'תחיית ישראל , ' שנטלה על עצמה את המשימה היומרנית והנועזת ' להחיה את אדמת ישראל ולהרימה משפלותה ולבצר רוחה ולהשיב לה בבודה כבראשונה , ' על ידי פיתוח החקלאות , החרושת והמלאכה בארץ ועל ידי החייאת השפה העברית בפי העם . החברה אמנם קבעה לעצמה תקנות מפורטות , אך היתה חשאית , דאגה שלא לפרסם את פעילותה ולמעשה כמעט שלא עשתה דברים של ממש . תחילה שיתף בן יהורה פעולה עם פרומקין והצטרף אליו לעריכת ה'חבצלת . ' אך עד מהרה . 26 על ראשית העיתונות העברית ראה ו ירדני , גליה . ועל העברית לפני בן יהודה , לאחרונה , ספרו של הרמתי , והמקורות השונים שם . . 29 על 'תפארת ירושלים והמשכילים באותה תקופה ראה פרס , מאה שנה , עמי r 49-67 רונני , תנועת ההשכלה , עמי , 8 S-76 וראה שם המקורות השונים . 0 ג . חנני , שם , עמי , 118-111 וראה שם גם על החרמות שהוכרזו על ידי הקנאים נגד בתי ספר אלה והאנשים שעמדו בראשם . 1 ג . וראה בפירוט על חברה זו במאמרו של מלאכי : אגודות סתר לגאולת הארץ , בקובץ מאמריו , עמי ; 199-195 ואןנל חנני , תנ 1 עת ההשכלה , עמי 8 ג 9-1 ג ; 1 ברסלבסקי , פועלים , עמי . 221-219
|
|