|
|
עמוד:576
הרעיון הזה לקח את כל לבו גם הוא , הוא האדון יהושע סירקין , בלכתו עתה למסעיו בחו"ל' . ב 1900 כבר מציין רבעון יקרן החקר הבריטית , ' כי הקהילה היהודית השיגה חלקת קרקע ממערב לעיר והחלה לבנות שם בניין לספרייה ולמוזיאון למימצאים הקשורים בארץ ישראל . 15 לסוף אותה שנה מספר לונץ , כי כבר יש תוכנית לבניין הבית , וכבר עוסקים : 7 j"jjj 'בית הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" אשר בבנינו עוסקים כעת ... תוכנית הבית נהדר במאר , והוא נערך כראוי למוסד לאומי וכללי כזה ... אך לעת עתה יבנה רק אגף אחר ממנו אשר בו יהיה די מקום להספדים הרבים היקרים הנמצאים בו בבר ( יותר מחמש עשרה אלף ) וחרר קריאה גדול' . בשנת תרס"ב מוסר לונץ , כי בקיץ תרס"א נסתיימה בניית השלד של אגף אחד , בחורף תרס"ב יגמרו את הפנים , ולפי התוכנית , בניסן תרס"ב ( חורש 'מוחרם' המוסלמי — מועד מעבר הדירות ) ' ייעתקו הספרים להבנין החדש — מספר ספריו עולה כעת ליותר מעשרים אלף 17 ' ... ובשנת תרס"ג הוא מרווח , שאכן בית הספרים 'העתק בראשית קיץ תרס"ב להבנין המיוחד שנבנה למענו , והאגף האחד שנגמר לע"ע מרהיב עין הרואה ביפי גזרתו . הבית הוא בעל שתי מכפלות . במכפלה התחתונה הם חררי הקריאה ובהאולם הגדול יקראו כפעם בפעם חכמים ידועים קריאות על ענינים מדעיים שונים . והמכפלה העליונה מיוחדת להספדים' . גם העיתון 'השקפה' ( 1902 ) מוסר על סיום בניית אגף אחר של הבניין . לדברי הכותב עשוי כל הבניין 'אבני גזית אדמדמות , " הוא בנוי משני אגפים , שיחוברו על ירי חלק אמצעי . בינתיים השלימו אגף אחד , והוא נפתח לקהל . באגף זה 4 חדרים בשתי קומות . עדיין חסר כסף לבניית האגף הנוסף . 19 כהן רייס מצייץ — לא במרוייק — כי הבית נבנה בתרס"ד 904 ) ו . ( בין המשתתפים בהקמתו הוא מונה את בן יהודה , אדלמן , ד"ר שרשבסקי , לונץ , חיים הירשנזון וע . ד . ליפשיץ . ברבות השנים נוספו לבית הספרים ספרים רבים ומעמדו הלך ונתבסס . גם התעוררה ביקורת על דרך ניהולו ופעולתו . ב'הפועל הצעיר מ 1915 נכתב , כי ההגמוניה של אנשים מסויימים על בית הספרים העברי מונעת התפתחות , השכלה ומבט חופשי על החיים . כל הספרים תורניים , ואם מישהו מעוניין בספרים 'חיצוניים' הוא מתקשה להשיגם . לשכת 'בני ברית , ' שהלוותה כסף למען הבנייה , שולטת בספרייה וקובעת את סוגי הספרים שיימצאו בה . לעומת זאת , ספריית ' הפועל הצעיר' — שבה רק 200 ספר — דואגת יותר לאינטרסים של הפועלים ; היא פתוחה בשעות מתאימות יותר ובאים אליה יותר אנשים . לסיכום תהליך הקמתה של ספרייה עברית לאומית בירושלים נצביע על שתי נקודות עיקריות : א ) המקומות שבהם שוכנה הספרייה . ב , 1875 כאשר ניסה פרומקין לראשונה להקים ספרייה , עדיין דובר על הקמתה בתוך העיר העתיקה . הניסיון נכשל . בשנות ה , 80 בניסיון השני , כבר . 14 ילץ , ד , כתבי , א , עמי 59 ( ט ו בתמוז תרנ ו . 15 . ( רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1900 עמי . 16 . 194 לונץ , לוח לתרסייא , עמי . 17 . 167 , 16 s שם , לוח לתרס ב , עמי . 18 . 179 שם , לוח לתרס ג , עמי . 110 . 19 השקפה , ד- בניסן תרע"ב , שנה שלישית , גיליון נג , עמי . 20 . 100 כהן רייס , עמי גג 4-1 ג . 21 . 1 לונץ , לוח לתרס"ר , עמי ; 189 לוח לתרס"ז , הודעות , עמי ג ;« לוח לתר-ע , עמי . 22 . 164 הפועל הצעיר , , 1915 גיליון . 5
|
|