|
|
עמוד:574
להקמת ספרייה נתרם בית ליד שכונת משכנות ישראל , והרבר יעורר וירחיב את הקמת בית הספרים . מאז סגירתה של 'ספריית בךיהורה' ועד לראשית שנות ה 90 לא היתה בירושלים ספרייה עברית . ב 892 ו הוקמה הספרייה השלישית — ביוזמת אגודת 'בני ברית' שנוסדה בירושלים ב 888 ו . זו אספה למען הספרייה 947 ספרים , בחרה לנשיאה את אפרים כהן רייס וקראה לה ? מדרש אברבנאל' . על הקמתה של ספריית 'מדרש אברבנאל' ופעילותה של לשכת 'בני ברית' בירושלים מרבה לספר ישעיהו פרס : ? לשכת "ירושלים" של המסדר "בני ברית" שנוסדה בט"ז בסיון תרמ"דו ( 1888 ) על ידי מנין אנשים נושאי חזון הגאולה מהבערות והעזובה חוללה מהפכה בחיים הציבוריים ושברה את השלטון הבלתי מוגבל של ממוני הכוללים וגביריהם , נלחמה בגורות הממשלה התורכית נגר עלית היהודים לארץ ובאיסור העברת נכסים על שמות יהודים , הניחה את היסודות הבריאים להתפתחות התרבות העברית ולהשרשת רוח האחדות הלאומית בקרב הישוב בירושלים , וממנה יצאו תורה ואורה ליתר ערי הארץ ולתפוצות ישראל בארצות הקרם ... היא היתה הגוף הציבורי הראשון שקבל עליו לחובה לנהל את הויכוחים באספותיו בלשון העברית ולרשום את זכרון הדברים בעברית ( המזכיר הראשון של הלשכה היה אליעזר בן יהודה ... ( היא התחילה במלחמה במיסיון האנגלי שפרש את רשתותיו לרגלי הנוער שלנו בפתחו שעורי ערב אליהם נמשכו הצעירים היהודים . לשבת "ירושלים" פתחה בהתחלת שנת תרמ"ט שעורי ערב בעיר העתיקה ומחוצה לה בהתנדבות החברים המורים ועל ירי כך נתרוקנו ונתחסלו עד מהרה שעורי הערב של המיסיון . בשנת רתנ"ב 892 ) ו , ( במלאות ארבע מאות שנה לגירוש ספרד ולגילוי אמריקה , הניחה הלשכה , לזכר שני המאורעות ההיסטוריים האלה ... את היסודות לבית הספרים הלאומי ... "מדרש אברבנאל" על שם יצחק אברבנאל שיצא בראש גולים ' ... כעבור שנתיים צורפה לספריית 'מדרש אברבנאל' הספרייה של בן יהודה , ועל כך כותב כהךרייס : ? בשנת תרנ"ד , עם בוא מר יהושע סירקין לירושלים , באה הגאולה גם לספרייה של בן יהודה , לאמר לקובץ 31 סו הספרים של "בית הספרים לב"י . " מר סירקין קרא לאסיפה את משכילי ירושלים ובתוכם גם את בן יהודה , פינס , יעבץ והציע ליסד ספריה מרכזית גדולה אשר השם "בית נאמן" יקרא עליה . בתוצאות האספה נבחרתי פה אחר לראש הבית הנאמן , בן יהודה הסכים מצדו למסור את ספריתו לרשות ה"בית הנאמן , " לאמר לרשותי , ומשום שהייתי ראש הספריה "מדרש אברבנאל , " היה אחודן של שתי הספריות הקטנות דבר מובן מאליו ... ? בית הלשכה היה בבית עמיאל אצל מגרש הרוסים , המוקף גן קטן . חדרי הספריה היו מן הטובים והראויים ביותר לתעודתם . היה בבית הזה גם חרר גדול לאספות ולנאומים . לספרן נתמנה אז מר אהרון כהן , שעשה את מלאתו באמונה , טפל בספרים ובסדורם בחבה ובהתמדה , גדל עם הספריה , עד כי היה לספרן וביבליוגרף מובהק . הספריה נתעשרה אז בספרייתו הפרטית של יל"ג , בפוליגלוטה הלונדונית שנשלחה ע"י מר סירקין לירושלים ובכל הספרים והמפות של "פלשתין אקספלורישן פונד" שנשלחו , ע"פ בקשתי , מאת פ . ד . מוקטה בלונדון , בספרים שראו אור ע"י כורש אדלר באמריקה ועוד . ? רעיון ה"בית הנאמן" קבל עד מהרה צורה ממשית , כי אביר הרעיון ליצור בירושלים ספריה מרכזית גדולה , ד"ר יוסף חזנוביץ , החליט לשלוח את 8 . 000 הספרים הראשונים שאסף בחבה ובמסירות רבה . ' '' גם לונץ כותב , כי בית הספרים 'מדרש אברבנאל' נוסד בירושלים בשנת תרנ"ב . עד שנת תרנ '' ה נוספו לספרייה ספרים רבים — כולל הספרים שהיו קורם ב'ספריית בן יהודה' —מעמדה נתבסס והיא רכשה לה מעמד איתן . . 6 הצבי , כ"ח בניסן תרמ"ז , שנה שלישית , גיליון ח , עמי . 7 . 2 כהן רייס , עמי 7 נ 9-1 ג < 1 ראה גם : לונץ , ירושלים , ד , תרנ"ב , עמי 8 ו « -2 ג ; 2 טריואקס , מאה שנה , עמ- 7 ג . 8 . 2 פרס , מאה שנה , עמי . 125-1 « . 9 כהן רייס , עמי . 139-137 . 10 לונץ , לוח לתרנ"ו , עמי לו-לז , וראה במפורט על הספרייה : קלויזנר , התנועה ברוסיה , ג , עמי . 204-200
|
|