|
|
עמוד:572
הקדמה ; ספריות עבריית מלבד בתי ספר מודרניים רגילים ( ראה עמ' ( 363-350 החלו קמים בירושלים גם מוסדות תרבות וחנוך 'מתקדמים' אחרים . אלה קשורים גם במאבק שניטש בקרב הקהילה היהודית בעיר בעניין רוח ההשכלה שהחלה חודרת אליה . ללא ספק קשורות התמורות שחלו בנושא זה גם בהתפתחויות הכלליות שחלו ביישוב היהודי בכל הארץ ב 40 השנים האחרונות של השלטון העות'מאני . בין אלו היה מקום חשוב להתחזקות היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ולחדירת רוח ההשכלה והמודרניזאציה אל בין שורות היישוב היהודי הישן בירושלים . אחד מסימני ההכר הבולטים ביותר לחדירת רוח ההשכלה אל תוך היישוב היהודי בירושלים היה הקמת ספרייה עברית מודרנית בעיר . עד שנות ה 70 של המאה ה 9 ו לא היתה בירושלים שום ספרייה ציבורית 'מודרנית . ' חוקרים מערביים שביקרו בעיר לפני כן מספרים על ספריות עתיקות שהיו בהן גם כתבי יד . טובלר , למשל , מספר ל 846 ו , בי בעיר מספר קטן של ספריות — בדרך כלל במרכזי הערות הדתיות . הוא מוסר גם על כמה ספריות פרטיות — כמו זו של ד"ר פרנקל ( הרופא , כנראה ) ושל אישים פרוטסטנטים . לדבריו , מעניינת ביותר גם ספרייתו של רב הספרדים , יש בה שורה ארוכה של כתבי יד עבריים , חלקם עתיקים מאד . במרוצת המאה ה 9 ו החלו להתייסר בעיר ספריות ציבוריות , במיוחד בקונסוליות השונות . כך , למשל , מוסר מדריך ה'בדקר' 876 ) ו , ( כי ליד הקונסוליה הבריטית קיימת אגודה מדעיח ספרותית , ולה ספרייה ציבורית — שהוקמה בעזרת הנסיך מוויילז — הפתוחה לקהל כל יום מ 0 ו בבוקר עד 4 אחר הצהריים . באמצע שנות ה 70 נעשה הניסיון הראשון להקים בירושלים ספרייה עברית 'מודרנית . ' פרומקין מספר ב'חבצלת , ' כי קמה חברת 'תפארת ירושלים' וייסדה בית ספרים על שם משה מונטפיורי . הרבנים הטילו חרם על הספרייה — בטענה שיש בה ספרים 'אפיקורסיים' — ועל כן נאלצו לבסוף לסגרה . גם כהן רייס אומר , כי בצאתו 'בשנת התרל"ח ( 1878 ) את ירושלים לא היתה בה שום ספריה . זכרתי אמנם כי הרי"ד פרומקין בעל ה '' חבצלת" ולונץ , חיים פרס ובנו עמו , יסדו בשנת התרל"ה ספריה אשר שמו של משה מונטיפיורי קורא עליה , אך היא נתבטלה ער מהרה מפני האסור שהוכרז עליה בבתי הכנסיות בירושלים' ) . וראה להלן , עמ' . ( 578 כפעם השנייה הוקמה ספרייה בירושלים ב , 1884 ונקראה 'כית הספרים לבני ישראל . ' כהן רייס מספר , כי בשובו ארצה בשנת התרמ"ז 887 ) ו , ( מצא בירושלים ספרייה 'בלא אסור ושמתא — ויהי הדבר בעיני לאות התקדמות . ' לדבריו הצטמצמה הספרייה 'בשני חדרים , בדרך יפו , למעלה מגן אנטימוס , אשר נבנו לכתחילה לתכליתה ולצרכיה של חנות מכולת . היא היתה פתוחה . 1 טובלר , זכרונות , עמ' . 2 . 4 * 5 בדקר , , 1876 עמי 164 ( בצילום יכרטאי , עמי . ( M ג . פרומקץ , מבחר כתבים , מבוא , עמי מד-מו ובנספחים , עמי 196-191 ( מתוך י , החבצלת , תרל-ה , שנה חמישית , גיליון , ( 12 וראה גס.- לונץ , ( קרסל , ( נתיבות , עמי 4 ג 2 ( מתוך ; לוח איי , טו-יט ;( חנני , תנועת ההשכלה , עמי , 83-80 והמקורות שם . ולאחרונה שידורסקי , עמי . 4 . 1 * 6-1 * 5 ; 154-153 כהן רייס , עמי 134 ו וראה במפורט בעניין זה גם אצל ו מלאכי , עמי , 291-290 וגס מאמרו ו יפרק בהתפתחות ההשכלה בירושלים' בתוך : לונץ , לוח לתרע"ה-תרע ו , עמי 2-211 ג . 2 חדירת ההשכלה לקהילה היהודית והתפתחות חיי התרבות בה
|
|