המשבר הכלכלי ונטישת יהודים את העיר

עמוד:571

הציבורית ובו . ' העזיבה בין הנוצרים גוברת אף היא — והיא אף חמורה יותר מאשר אצל היהודים" . לשיאו הגיע המשבר הכלכלי בימי מלחמת העולם הראשונה . כאן אין בכוונתנו לדון בתקופה זו , המחייבת טיפול מיוחד . נסתפק אפוא בהבאת מספר מצומצם של ידיעות , שיצביעו על רציפותו של המשבר שהתפתח בעיר , ושהגיע לשיאו בתקופת המלחמה . העיתון 'הפועל הצעיר , ' המרבה לספר על המשבר , נקלע לתוכו בעצמו בימי המלחמה . משפרצה המלחמה חדל העיתון להופיע מדי שבוע , ובסוף 5 ו 9 ו פסקה הופעתו כליל . בסוף 4 ו 9 ו נגזרה על יהודי הארץ שלא היו בעלי נתינות עות'מאנית גזירת גירוש . בינואר 1915 מתפרסם בעיתון כרוז אל תושבי הארץ , תחת הכותרת יצורך השעה / תמציתו : היהודים חייבים לקבל את האזרחות העות'מאנית , כרי שעבודה של 30 שנות בניין לא תרד לטמיון , וכדי לאפשר את הקמתו של מרכז לאומי בארץ . בתאריך מאוחר יותר משווה העיתון את משבר מלחמת העולם הראשונה לרעידת אדמה . מקורות כספי ה'חלוקה' באירופה נסתמו . ב ס 0 , 00 ו יהודים עזבו את הארץ עד — 23 / 7 / 1915 מחמת בעיות כלכליות , ובגלל אי רצונם לקבל את האזרחות העות'מאנית . בעיר שרר רעב . המשבר בירושלים היה חל ק מהמשבר הכללי שפקד את הארץ בשנות המלחמה , אך בירושלים הוא היה חמור ביותר . לונץ עומד אף הוא על המשבר החמור שפרץ בעיר , בראשית המלחמה ובמהלכה , ובלוי מסכם מצב זה בך . 'סבל בל יתואר עבר על הישוב הירושלמי במלה"ע הראשונה . הישוב שהתפרנס מתמיכות יהודי הגולה נותק ממקור פרנסתו עם כניסתה של תורכי ה למלחמה של גרמני ה ואוסטרי ה . סדרי החיים הצבוריים נהרסו עד היסוד , הפרנסות נהרסו ונדלדלו , כל אחד עמל לפרוסת לחם , רוב מוסדות התורה והחסד הפסיקו את קיומם , ההמונים היו לבושים קרעים והרעב הלך וחזק . המצב הזה נמשך בירושלים שלש שנים ומחצה . 226 ' המשבר שפקד את ירושלים היהודית בשלהי השלטון העות'מאני היה במידה רבה מחויב המציאות . התפתחות היישוב היהודי בעיר לא נתבססה על יסודות כלכליים איתנים . בנייתה של עיר יהודית חדשה מחוץ לחומות , והגידול העצום במספר יהודי העיר בתקופה שאנו עוסקים בה , הן תופעות מרשימות ביותר בתולדות ירושלים . השלכותיהן על הגאוגרפיה העירונית של ירושלים ניכרות עד היום . עם זאת אין להתעלם מהעובדה , כי חרף ההתפתחויות הללו לא חלו שינויים ניכרים במבנה החברתי בלכלי של יהודי העיר , ובבוא 'ימי סגריר' — בסוף תקופת השלטון העות'מאני ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה — כמעט שלא היה היישוב היהודי בעיר מסוגל לעמוד בפני 'הרוחות החזקות' שנשבו , והיה חשש גדול שיתמוטט . בין הכוחות הבולטים , שניסו לעמוד בפרץ , היתה הקבוצה ה'משבילה , ' המתקדמת מבני היישוב הישן , וזו לחמה לביסוסו ולחיזוקן של היישוב היהודי בירושלים . לקבוצה זו , וכן לכלל ההתפתחויות התרבותיות החשובות שהתרחשו בקהילה היהודית בעיר בשלהי השלטון העות'מאני , נייחד את תת הפרק האחרון . ג . 22 האור , לי בטבת תרע"ג , שנה שלושים ואחת , גיליון צג , עמי . 224 . 3 הפועל היצעיר , ט"ו בטבת תרע"ה , שנה שמינית , גיליון , 7 עמי ג ; כ"ה בטבת תרע"ה , גיליון , 9 עמי ג . 225 . 6- לונץ , לוח לתרע"ד-תרע"ה , עמי . 226 . 282-265 ; 264-249 בלוי , על חומותיך , עמי כד . וראה נם ; שריון , עמי . 78

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר