|
|
עמוד:569
אומר , כי בגלל המשברים במוסדות הדתיים בעיר נסתמו מקורות המחייה הבסיסיים שלה . מכיוון שלא היה די כסף להחזקת המוסדות , חדלו הישיבות לתת לתלמידים קיצבאות . התוצאה היתה — ירידה של יהודים רבים , בעיקר מקרב היישוב הישן . הישיבות והמוסדות שבעיר התנהלו על פי שיטת האשראי ; ועתה , משפשטו את הרגל , נותרו אנשים , שהיו קשורים עם מוסדות אלה , ללא פרנסה ונאלצו לעזוב את הארץ . הכותב מדגיש , כי תופעת ההגירה מן הארץ לא היתה חזיון יוצא מן הכלל גם לפני 1911 ואולם , בשנה זו גדל מספר היורדים והגיע למאות אחדות , הסיבות לירידה בקרב היישוב הישן נעוצות בשיטות הכלכלה והחינוך שלו . תלמיד ה'חדר' אמנם התחנך ברוח של אהבה חזקה לארץ , אך אהבה זו היתה 'אפלטונית , ' ללא כל קשר ויחס למציאות היומיומית . ב ו 191 הגיע מספר הייורדים' מירושלים ל , 2 , 000 ובשבוע אחד ( של פסח ) עזבו . 200 העיתון בז לתלמידי הישיבות , שהיו הראשונים שעזבו , שכן היו חסרי מקצוע . ב 0 ו 9 ו היו בישיבת 'תורת חיים' כ 200 תלמידים , ואילו ב 1911 נשארו בה רק ! 78 כ 00 ו עזבו את הארץ והנותרים נאלצו להפסיק את לימודיהם ולהתפרנס מיגיע כפיהם . עוד עומד העיתון על המשברים שפרצו במוסדות הסעד — 'מושב זקנים' ואחרים — ויוצא בחריפות נגדם ונגד הימשכה של שיטת ה'חלוקה . ' לדעת הכותב אולי אפשר היה להצדיק את היחלוקה' כלפי הראשונים שבאו לירושלים . אך הדור השני הפך את הקדושה למקור פרנסה , ' וכל ירושלים הישנה נהפכה לבית מסחר של קדושה וכל המרבה להתפלל בו ולרמות את הבריות הרי זה משובח . ' הכותב יוצא בחריפות נגד כל שיטת היישוב הישן ונגר התעמולה שמנהלים המוסדות השונים לשם גיוס כספים בחוץ לארץ . לדבריו , דווקא בשנה שיש ירידה , בולט חוסר הארגון של יהודי ירושלים . בעיצומו של המשבר הכלכלי ממשיכים לבנות בניינים ל'בוללים , ' במקום לסייע בכסף לאלה הרעבים ללחם . במקום יהודים מובטלים עוברים בבניין גויים , ועל כן עולה מספר היורדים . אלה משאירים בעיר אח בני משפחותיהם , ער אשר יתבססו בחוץ לארץ . רק אלה שאינם נקלטים שם חוזרים . בתשרי תרע"א מוסר גם 'האור' על קשיים בקבלת כספי ה'חלוקה' בארץ , ולדבריו מגביר הדבר את הקשיים הכלכליים בעיר . בטבת אותה שנה תוקף גם עיתון זה את היישוב הישן ואת חוסר התכלית שבלימודם של בחורי הישיבות בירושלים . לטענת הכותב מחנכות הישיבות אח הבחורים ללימודים , אך אינן מציבות בפניהם מטרה ושאיפה עליונה . הכסף הוא הדבר החשוב ביותר לתלמידי הישיבות , וגודל התמיכה הכספית שמקבלים היא הקובעת באיזו ישיבה ללמוד . את מרבית זמנם הם מבלים בישיבה ואינם משתדלים להצטיין במשהו במיוחד . מה שחשוב הוא להגריל את ההכנסה ו הדרך אינה חשובה . לפעמים הם משתדלים למצוא עיסוקים צדדיים הקשורים בלימודם , כמו לימור ואמירת קדיש לעילוי נשמתם של זקנים שמתו גלמודים , דאגה לדואר של אלמנות ובדומה . לאחרונה החלו לרדוף גם אחרי השכלה מקצועית — ולא השכלה לשמה — כדי לרכוש עמדה ומקצוע מכניס , לפי האופנה האמריקנית . ' ב 3 ו 19 מדגיש 'האור , ' כי בולמוס ההגירה מירושלים אחז במיוחד בעדה החרדית , ורבים מבני עדה זו עזבו את העיר " . במידת מה ניסו אנשי היישוב הישן' להתארגן נגד ה'משבר' שפקד אותם . ל ו 91 ו אף נמסר על . 212 הפועל הצעיר , י"ג באדר תרע"א , שנה רביעית , גיליון , 11 עמי ; 14-1 $ בי בניסן תרע"א , גיליון , 12 עמי ; 5-1 האחרות , הי בשבט תרע"א , שנה שנייה , גיליון , 15 עמי . 211 . 20 האור , ב"ט בתשרי תרע-א , שנה שנייה , גיליון יא-קפו , עמי . 214 . 2 שם , כ"ד בטבת תרע"א , שנה שנייה , גיליון פב-רנז , עמי 5 . 2-1 ו . 2 שם , זי באייר תרע"ג , שנה שלושים ואחת , גיליון קפ' ט , עמי . 7
|
|