|
|
עמוד:568
גדול יותר . בשנים 0-1909 ו 9 ו שוב פרץ משבר כלכלי חמור ביותר . העיתונות הירושלמית באותם הימים מלאה ידיעות על עזיבת יהודים אח העיר . בתמוז תר"ע מרווח עיתון 'האור' מיפו , כי משפחות רבות עוזבות את הארץ באוניה צרפתית העוגנת בנמל . העניין מדאיג , ו'בולמוס הגירה מארצנו אחזה בכל תקפה את התושבים . 204 במרחשוון תרע '' א מוסר 'האור , ' כי בארבעת השבועות האחרונים עזבו את ירושלים כ 500 נפש , בעיקר צעירים ו לעומת זאת באו לירושלים רק כ 100 נפש , בעיקר זקנים . בשבט תרע '' א מוסר העיתון , כי השנה היגרו מירושלים כ 700 צעירים , וכי הדבר פוגע בעסקים . באייר אותה שנה נמסר , בי בגלל ההגירה — מחוסר הצלחה בעסקים — נשארו בשכונת הבוכארים כ 00 ו דירות ריקות . ובסיוון מציץ העיתון , כי מתוך 350 נגרים בירושלים נשארו רק כ , 50 וגם להם אין די עבודה , משום שמחמת ההגירה נותרו בתים ריקים ופסקה הבנייה " . גם בעיתון 'האחדות' מופיעות בתר"ע ובתרע"א ידיעות רבות על נטישה המונית של צעירי ירושלים את העיר . בתמוז תרע"א כותב 'האחדות , ' כי 'שטף ההגירה מירושלים שהתחיל ביתר שאת אחר הפסח עדין לא נפסק ולא נחלש . המחלה הארעית הולכת ונעשית למחלה קבועה " כרונית . " בכל יום ויום באות ידיעות מיפו שכך וכך אנשים מילידי ירושלים עלו על הספינה ... השמות "אמריקה , " "אפריקה , " "אוסטרליה" נעשו כל כך רגילים , שבעברך בפינות ירושלים היותר נדחות לא תשתאה לשמוע אותם מפי נשים תגרניות ותינוקות רבי רב . 209 ' לדברי הכותב , כבר הודיעו בעיתונות בסוף , 1909 בי נשארו בעיר אלפי דירות פנויות , וגם אם המספר 'אלפי' מוגזם , הרי שאין ספק כי הדבר מראה שההגירה השפיעה על ענף הבנייה בעיר . קודם עבדו כ 150 פועלים מקצועיים , וכמה פועלים בלתי מקצועיים — בעיקר מבני עדות המזרח , אך גם אשכנזים — בעבודות הקשורות בבנייה . עתה נותרו מחוסרי עבודה ; חל ק עבר לחיפה ולגליל , חלק נדד לטריפולי שבלבנון ויחידים הלכו למושבות . האחרים לא הסכימו לעזוב את העיר גם אם נשארו מחוסרי עבודה . הפגיעה בענף הבנייה גרמה לשפל בענף נגרות הבניין . גם נתמעטו ההזמנות לרהיטים , הביקוש למותרות נעלם , ובקיצור — משבר כלכלי . להלן סוקר העיתון את המשבר בענפים שונים : נגרות , חרטות , סנדלרות וכדומה . בתאריך מאוחר יותר מוסר 'האחרות , ' כי לאחר חג הפסח תרע"א ( 1911 ) התגבר המשבר בירושלים ומספר היהודים העוזבים את העיר גדל . נצטמצמו רוב הפרנסות . המשבר חמור ב תעשיית האבן , העץ , המסחר ושאר המלאכות . אלפי נפשות נותרו מחוסרי עבודה . בהמשך הדברים נמנות הסיבות הכלליות שהביאו לירידה מהארץ ו א ) קשיים כלכליים של משפחות עולים , שלא מצאו את מקומם בערים , או במושבות , והחליטו לצאת לארצות מפותחות ומשגשגות 1 במיוחד נהגו כך צעירים שהחליטו לצאת מהארץ כדי לנסות ולהרוויח כסף . ב ) סמוך למהפכה , כשהתעוררה בעיית הגיוס הכללי , התחילה תסיסה בקרב הנוצרים והיהודים בירושלים , וצעירים רבים היגרו . גם נתוספו הגבלות שונות מצד הרשויות המקומיות , בנוגע לקניית קרקעות בידי היהודים המקומיים ושינויים בחוקים הנוגעים לקרקעות בסביבות ירושלים . " גם 'הפועל הצעיר' מרבה לכתוב על המשבר בעיר . כאן מודגשת 'אשמת' היישוב הישן . העיתון . 204 האור . כ"ה בתמוז תר-ע , שנה ראשונה , גיליון קכ , עמי ג . . 205 שם , זי בחשון חרע"א . שנה שנייה . גיליון ח-קצג , עמי . 206 . 1 שם , ביט בשבט תו ע א , שנה שנייה , גיליון קו-רפא , עמי ג . . 207 שם , הי באייר תרע"א . שנה שנייה . גיליון קנג-שכדו , עמי ג . . 208 שם , כ"ג בסיון תרע"א , שנה שנייה , גיליון קפה-שסג . עמי , nnriKn . 209 1 c י"א בתמוו תרע"א , שנה שנייה . גיליון , 15 עמי 9 ו . 0 ו . 2 שם , תר"ע , שנה ראשונה , גיליון ו , עמי . 16 תרע"א , שנה שנייה , גיליון , 23 עמי גו5- ו . וו . 2 שם , תרע"א , שנה שנייה , גיליון ו , 4 עמ י . 25-24
|
|