|
|
עמוד:566
פה ומצפצף — יש עוד תשובה לדבר בי עיקר הרעש לא היה אלא מפני חידוש הענין בכללו , ומפני היותו כ"פתיחה" לסדר של מסעות חרשים ותכופים . 193 ' ב'שיירה השלישית / שבאה בשנת תרס"ה , ( 1905 ) הגיעו 150 איש — מהונגריה , גרמניה , אוסטריה , דנמרק ובוסניה . כותב ה'חבצלת : ' 'שיירא גדולה ונכבדה מאחינו בני אוסטריא ואונגארן אשכנז רענמארק , באסניען וכוי עלתה ירושלימה בימים האלה לבקר עתיקותיה , לראות את שלום אחיה תושביה , ותושבי הערים והמושבות אשר סביבותיה , וכולה יהודית , נותנת כבוד לדת היהודית , ויקר לשלומי אמוני נוצרי תורה ושומרי מצווה ... מתנהגים כדת משה וישראל לכל פרטיה' העיתון מברך את הבאים ומונה אותם בשמותיהם . ' ' במאמרו , 'השיירה היהודית הגדולה בירושלים , ' כותב זלמן בן טובים ביךהיתר : 'אודות יסוד שיירות עבריות בין אחינו בחו"ל שתבאנה לבקר את ארץ הקודש וביחור את ירושלים , העיר שאליה ינהרו שנה בשנה שירות של אנגלים ואמריקנים ואלפי סיירים צרפתיים וגרמניים וגם עולי רגל נוצרים מארצות שונות . לשמחתנו ראינו כי רגש אהבת הארץ והתשוקה לציון וירושלים , שמעולם לא חדלו מלפעם בלבות אחינו שבגולה , התחילו בחמש עשרה השנים האחרונות , הודות לתקופת התחיה וההתעוררות לשיבת ציון , להתגלם וללבוש צורה מוחשית , ובמשך העת הזאת אמנם זכינו לאורחים נכבדים רבים מאחינו בני ארצות שונות ורחוקות שבאו לסייר את ארץ הקודש וירושלים בפרט אבל לשיירות שלמות מתוקנות מעין אותן השיירות של האנגלים והאמריקנים הרגילות לבוא בבל שנה ושנה לארץ הקודש לא זכינו , אלא לשלוש במספר . ' לאחר שתיאר את שתי השיירות הראשונות עובר בן טובים לספר על השיירה השלישית : ' והשיירה השלישית היא השיירה הגדולה שבאה לארץ הקודש בירח אדר בי תרס"ה . השיירה הזאת נוסדה ע"י החברה עפ"י וער מיוחד שמרכזו היה בבודפשט ואשר חבריו היו רבים מנכבדי אחינו בגרמניא אוסטריה ובהשתדלות העורך מאקס סצובלוצי בעיר הנד . לשיירה הזאת נתנו ידיהם מאה וחמישים איש ואשה ... ובהם רבנים , דוקטורים , פרופסורים וסוחרים ידועים לשם . ביום י"ב באדר באה האורחה באניתם "טהאליא" אל חוף יפו . ובערב אור ליום י ' יד אדר פורים של פרזות באה השיירה העברית ירושלימה וחבריה סרו אל בתי המלון קאמניץ ואמדורסקי שהיו מקושטים יפה בדגלים רבים לאות כבוד לאורחים . התיחסות בני ירושלים אל השיירה היתה בחיבה וידידות יתרה , וכל ימי שבת השיירה בירושלים התרועעו כמעט בל תושבי עיה"ק מכל המפלגות השונות באהבה , אחווה וריעות אמיתית עם כל האורחים כמו עם מכירים וידידים טובים מזמן רב . התועלתיות שהביאה השיירה היהודית הגדולה לירושלים רבות הן . ראשונה , רשומה היה ניכר באופן בולט למדי בעיר , ותהי נשאה על כל שפה ולשון של בני הנכר פה שראו ונכחו כי סוף סוף באה ירושלימה גם שיירה יהודית ערוכה ומתוקנה בכל , שבנוגע לסדר משטר וטעם טוב אינה נופלת מהשיירות של האנגלים והאמריקנים י ושנית — רוב האורחים קנו מכלי עץ הזית פיתוחי עץ ואבן ועוד חפצים שונים מזמרת הארץ מעשה ידי אחינו החרשים והאמנים שבעיר הקודש' י . " - בעקבות שלוש 'שיירות התיירים היהודיות המאורגנות הראשונות התארגנו עור 'שיירות . ' גרייבסקי , שניסה לסכם את הנושא , מונה 'תשע שיירות' עד שנת תרע"ד : ( 1914 ) הרביעית , ובה 27 אנשים , באה בשנת תרס"ו ( 1906 ) מהונגריה . היא אורגנה כידי חברת 'תבור / בהנהלת מר 93 ו . ילין . ד . אורחת המכבים . א * ל לונץ , לוח לתדנ"ח , עמי . 194 . 144-143 חבצלת , י"ט באדר בי תרס"ח , שנת השלושים וחמש , גיליון , 14 עמי . 195 . 107-105 לונץ , לוח לתרס"ו , עמי . 211-204
|
|