|
|
עמוד:558
מלונאות יהודית ותיירות יהודית ענף תעסוקה אחר שיהודי ירושלים החלו לעסוק בו והקשור לתיירות הרבה שהגיעה לעיר , וגם הושפע מההתפתחויות המודרניות האחרות שחלו בה , הוא ענף המלונאות . עד ראשית שנות ה 80 לא היה בעיר מלון יהודי מודרני . המקורות הנוצריים המזכירים כמה מבעלי המלונות הראשונים כיהודים , מתכוונים למוצאם היהודי של בעליהם ; אך היו אלה מומרים שבני העדה היהודית לא הכירו במלונותיהם . לסוף שנות ה 60 וראשית שנות ה 70 מציין לונץ , כי לא היה או בבל העיר אפילו מלון יהודי אחד או אכסנייה יהודית אחת . היה רק 'בית הכנסת אורחים' כללי אחד בחורבת סו יהודה חסיד , ולא היה שם אלא חדר גדול אחד ובור-מים . ל 881 ו מזכיר לונץ גם את בית הכנסת האורחים ליהודי אוסטריה , הולנד וגרמניה — בשכונת בתי מחסה ' . . 157 השקפה . ט"ו באדר בי תרס"ח , שנה תשיעית . גיליון נב , עמי . 158 . 2 האור . י"ז בסיון תרע"א , שנה שנייה . גיליון קפג-שנח , עמי . 159 . 3 שם , כ"ו בדושון תרע"ג , שנה שלושים ואחת , גיליון לו , עמי ג . . 160 שם . הי בדושון תרעיג . שנה שלושים ואהת , גיליון כ , עמי ו . . 161 פריימן , עמי . 78-73 . 162 לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 211-210 ( מחוך : לוח ארץ ישראל טו-יט . 163 . ( לונץ . ( 1881 ) יר 1 שלים . שנה ראשונה , חלק לועזי , עמי . 17 בעיר החלו קמות גם אגודות מקצועיות . ב 908 ו מוסר 'ההשקפה' על היווסדה של אגורת רוקחים בירושלים י . 15 ב 1911 מוסר 'האור , ' כי בעיר הוקמה אגודת נגרים , וכי הנגרים הספרדים והאשכנזים החליטו להתאגד יחדיו , כרי להגן על זכויותיהם . ב 2 ו 9 ו מציין יהאורי את רבר הקמתה של אגודת ציירים וצבעים בירושלים . מטרתה : עזרה הדדית וסיוע לחברי האגודה ; ובנוסף על כך — פיתוח הרגש האמנותי וחוש היופי בעיר' . באותה שנה כבר מוסר העיתון גם על הקמת לשבת עבודה בירושלים . פועלים מחפשי עבודה יפנו למשרד 'המודיע , משרד להמציא עובדים למבקשיהם , ' ליד בית התרופות 'למען ציון , ' בשכונת אבן ישראל , על דרך יפו" . ' בסכמו את החברות והאגודות שהיו בירושלים כ 913 ו , מונה פריימן את האגודות האלה . 'אחוה' — עזרה הדדית ( נוסרה 895 ו ) ? לה סניפים בערים ומושבות א"י ? , 'אהבה ואחוה' — ( 1909 ) עזרה הדדית , חומרית ורוחנית,- 'יגיע כפיים' — ( 1906 ) עזרה הדדית . הם גם ייסדו שכונה — יגיע כפיים,- לשכת מודיעין — ( 1908 ) לשכת עבורה , פועלי ציון' — ( 1906 ) סניף למפלגת פועלים עבריים סוציאל רמוקרטים בא"י ; חברת החיים והשלום' — ( 1912 ) להרמת המצב הרוחני והחומרי של הציירים והצבעים בא"י ; חב' 'מחזיקי אנשי חילי — ( 1911 ) לעזרה למשפחות חיילים יהודים המשרתים בצבא ; 'אגודת ישראל' 2 ) ו 9 ו ) — הסתדרות ישראלית כללית ברוח התורה ; הסתדרות א"י — ( 1912 ) לריכוז ולארגון היהדות המסורתית בחומר ורוח ולתיאום בין הכוחות בחו"ל לאלה שבא"י . "" סיבוט הנושא של ראשית התפתחות המסחר , המלאכה והתעשייה בירושלים בסוף תקופת דיוננו , מורה , שמחד גיסא עריץ המשיכו יהודים רבים להתקיים על כספי 'החלוקה . ' מאירך גיסא גדל מאד מספר היהודים שהחל מתפרנס ממסחר , מלאכה ותעשייה ק לה . מספר היהודים שהחל מתפרנס מענפים אלה הל ך וגדל , אך עדיין קשה לדבר על קיומם של אילו שהם ענפי מסחר , מלאכה ותעשייה ראויים לשמם בעיר בתקופה זו ( אולי מלבד ענף הדפוס . ( מספר הפונים לעיסוקים אלה אמנם גדל באופן יחסי , אך היסודות העסקיים הכלכליים עדיין היו רעועים .
|
|