|
|
עמוד:554
מצב המסחר עם ארצות אירופה , שנכתב על ידי הקונסול הבריטי . כבר באותו החודש מפרסם העיתון 'הלבנון' תרגום של חל ק מרו"ח זה כדלקמן.- 'הדברים הראשים המובאים ( לירושלים ) מבריטאניה הם י צמר גפן ( סך 400 עד 500 באללאן , ( במחיר , 18 או 20 אל ף פפונד שטערלינג ; צמר כבשים , קורצוואארען , קולוניאלוואארען , במחיר 6 , 500 פפונר שטערלינג . מאוסטריה ואשכנז מובאים אליה צמר , משי , קורצוואארען , קריסטאלל ומעשה משי , עץ , במחיר 25 , 000 פפונד שטערלינג . מצרפת מובאים אליה צמר , משי , קורצוואארען , מעשה עורות , יין ויי'יש , במחיר 18 , 000 פפונד שטערלינג . מרוסיה מובא אליה קמח במחיר 5 , 500 פפונד שטערלינג . אורז מובא אליה ביחור מארץ מצרים . ותוצאות ירושלים לשאר ארצות הוא רק שמן זית ודגן ' ' ... ניצני ההתעוררות הראשונים בשדה המסחר בירושלים נראו בראשית שנות ה . 80 שריון מציין , כי ב ם 188 קם בירושלים בית המסחר המודרני הראשון . היה זה בית המסחר לחומרי ברזל ובניין של מר פרלמן . שריון מוסיף , כי בנעליים לא סחרו אז כלל , אלא קנו אותן אצל סנדלרים . היתה רק חנות בגדים אחת . הסחר בימנופוקטורא עם הארצות השכנות היה בולו בידי יהודים , שייבאו את הסחורות מביירות ומסוריה . המחסנים העיקריים היו בשוק ה'בטראק' ( רחוב הנוצרים ) שברובע הנוצרי וברחוב היהודים שברובע היהודי , וגם במאה שערים החלו קמים מחסנים . המסחר התפתח באטיות רבה . היתה אמנם לשכת מסחר בחסות הממשלה התורכית , אבל פעילותה היתה מצומצמת ותועלתה מועטת . 'בית מסחר לקומיסיון הראוי לשמו היה רק אחד בארץ , של גרמני נוצרי "ברייש ושות , "' שעסק בעיקר באימפורט של מכולת ומעט גם בייבוא של סחורות אחרות , כמו חמרי בנין , סחורות סידקית וכדומה . היו עוד שניים שלושה קומיסיונרים שפעולתם היתה קטנה . בית מסחר יהודי ראשון לקומיסיון נוסד בירושלים וביפו על ידי מר זאב ( וילהלם ) גרוס ... בשנת ... 1888 רשות גמורה היתה לנתיני הארצות הזרות כמו נתיני הארץ לסחור את הארץ באין מפריע / הם גם היו פטורים מתשלום מס עסקים בתוקף חוק הקפיטולאציות , ובהיותם בחסות קונסולי מדינות זרות . ער מלחמת העולם היו אלה , בררך כלל , יהודים וגרמנים שניהלו את בתי המסחר לקומיסיון ואשר הביאו את הסחורות מאירופה . היהודים היו הרוב הגדול , אם כי הגרמנים נטלו בכך חל ק חשוב ביותר , כמיוחד בראשית פיתוחה של שיטת מסחר זו ובענפי מסחר מסויימים , כמו , למשל , בייבוא חומרי בניין , שהיקפו היה מצומצם בתחילה והורחב בירי גרמנים אנשי המושבה הגרמנית . פעילות הגרמנים נמשכה עד מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הבריטי ; אז נצטוו כירי האנגלים למכור את עסקיהם ולעזוב את הארץ . בתום המלחמה אמנם חזרו , אבל , בררך כלל , לא שבו עוד לעסקיהם . '" בסכמו את מצב המסחר בעיר ל 887 ו מעיר לונץ , בי לאחרונה גדל מספר הסוחרים בירושלים , אך הדבר עדיין לא הביא לשיפור רב במסחר , אלא רק להגברת התחרות בין הסוחרים , שכן המסחר הוא בעיקרו פנימי , והאנשים משתכרים איש על חשבון חברו ' . ' מובן , שכל זה אינו מתייחס לסחורות המכולת והמזו ן — סוכר , קפה , אורז וכדומה — שסוחרים ערביים היו מביאים אותן ומוכרים אותן בסיטונות . סוחרים ערביים גם הביאו חיטה מעבר הירדן המזרחי ושעורה — מעזה וסביבותיה . הם גם שלטו במסחר בשאר התבואות , בצרכי פרקמטיה , בירקות , בפירות , בעופות ובביצים . "' . 128 ג-ואיש כרוניקל . 6 בספטמבר , 1872 גיליון , 180 עמי 17 ג18- ג . וראה שם פרטים מעניינים נ 1 ספים על ירושלים וארץ ישראל . . 129 הלבנון , ט"ו באלול תרל"ב , שנד . תשיעית , מספד , 4 עמ' . 110 . $ 2 שריון , עמ- 0 ו 5-1 וו . 2 גו . לובץ 887 ) ו , ( ירושלים , שנה שנייה , עמי . 1 . 31 . 179-176 שם . עמ 72 - ל . . 133 שריק , עמ- . 172-108
|
|