|
|
עמוד:549
הברזל ירויחו לחם חוקם ברוח אם ילמדו את ידיהם לעשית מלאכתם טובה ויפה באופן אירופי , ומאז נגש הרי"מ פינס לדבר הזה בפעולה ובמעשה , התעלה בירושלים מלאכת חרשת עץ וברזל משפל מצבה , התפתחה בטובה ויפיה ותוכל להתחרות עם מלאכת האשכנזים מווירטמברג שהצטינו והצליחו בה , ועל כן יסד בין היהודים בירושלים חברה אשר קראה בשם "החרש והמסגר" להרחיב את המלאכה בחרשת עץ וברזל , והשתדל להמציא באירופה ובאמריקה קונים לתוצרת הארץ , כלי מלאכה עצי זית להתפאר . '' על מצב הענף בסוף המאה ה 9 ו מספר גם שריון . בזמן בואו לירושלים היו בה מספר בעלי מלאכה יהודים , רובם חרשי עץ וחרטים . הם עסקו בעבודות עץ זית ומכרון , בעיקר , לתיירים . ואולם לא היו להם רי אמצעים כספיים להכין מלאי הגון מראש . לעומתם היו ערבים נוצרים — אומנים ובעלי בחי חרושת חשובים , וגם סוחרים גדולים , בכלי עץ זיח — שפתחו חנויות גדולות ומסודרות יפה במקומות מרכזיים בעיר , ובהן מלאי גדול של כלי עץ זית , וכן כלים וחפצים מצרף ומאבן שנעשו בידי ערביי בית לחם . רוב האומנים היהודים עבדו בבתיהם בשביל בחי המסחר של הערבים הנוצרים , ורק לאחרים מהם היו חנויות בסמטאות , או כרחובות צדדיים , ובהן מלאי מצומצם של סחורה . התיירים , שבאו בלוויית מדריכים ערבים נוצרים , הובלו אל חנויות הערבים הנוצרים — שמהם קיבלו קומיסיון — ופסחו על חנויות היהודים . הדבר רושש את חרשי העץ היהודים ורבים מהם ירדו מן הארץ . לאחדים מהסוחרים הערבים היו מחסנים , או סוכנים , בערים הגדולות של אירופה ואמריקה , וזה איפשר להם להתפתח . בימי המלחמה נתבטלו במעט כל בתי החרושת ובתי המלאכה לעבודות צרף בבית לחם , אך בירושלים המשיכו לפעול . גם חיסין מתאונן על כך , שאף על פי שבירושלים רב מאד מספר בעלי המלאכה היהודים , אץ הם מוצאים תעסוקה , כי 'המון עולי הרגל והתיירים הנוצרים קונים את כל הדרוש להם ביחוד אצל בני אמונתם , ובעלי המלאכה והסוחרים היהודים באים במגע ומשא רק עם הקונה היהודי , הנותן מחירים זולים ומשלם בקושי' . התפתחותה הרבה של תעשיית העבודות מעץ זית הביאה בעקבותיה , כנראה , לפגיעה בעצי הזית שבסביבות ירושלים . העיתון 'המוריה' מספר , כי ב וו 9 ו אסרה הממשלה על כריתת עצי זית למלאכה . העבריינים צפויים לקנסות ואף למאסר . הדבר בוודאי יעלה אח מחיר מוצרי עץ הזית שמייצרים בירושלים . משנוסדה תעשיית מזכרות יהודית החלו היהודים חודרים גם לענפי מזכרות אחרים — צדף , חפצי נוי ועבודות תפירה וריקמה ( הצדף לצרכי תעשיית המזכרות בבית לחם ובירושלים הובא מחופי חצי האי ערב , מהודו ומאוסטרליה . " ( נמסר על הקמת בית חרושח למלאכת צדף בעיר , בידי נתן שטרויס , בהשתדלותו של ד"ר לוי , מנהל בנק אפ"ק . בית המלאכה לעבודות צדף היה אחד משלושת המוסרות שהקים הנדיב שטרויס בירושלים ( האחרים היו : תחנת הבריאוח העברית ובית תמחוי ) . 85 בראשית העשור השני של המאה ה 20 אנו נתקלים במספר ידיעות בנושא התפירה והריקמה . ' האור' מוסר על הקמת בית חרושת לבגד וריקמה בשכונת בית ישראל . מצויות בו מכונות . 79 גרייבסקי . הדורש והמסגר , עמי וו . . 80 שריון , עמי . 81 . 1 J 5-1 J 4 חיסין . יומן בילויי , עמי 116 ( לי באפריל . ( 1887 . 82 מריה , הי בשבט תרעייב , שנה שנייה . גיליון שלושיס ושתים , עמי . 2 ג . 8 אביצור , יוס יום , עמי . 84 . 274-272 לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 242-261 ( תרס"ח . 85 . ( לונץ . ( תרעייז , , ( 1916 ירושלים , יא-יב , עמי . 410-408
|
|