|
|
עמוד:548
החלו עוברים כבר בתרנ"ו 896 ) ו ) מבניית בתי אבן לבניית בתי עץ שגגותיהם כוסו רעפים . ענף תעסוקה אחר שיהודים החלו חודרים אליו בסוף המאה ה 9 ו — אם כי שוב לא במידה מספקת — היה תעשיית המזכרות לתיירים . בספרנו הראשון כבר ציינו אח רשימתו של חיים יעקב ( מנהל ביח החרושת ימעשה כלי עצי זית' בירושלים , ( שמסר לשנת תרל"ח 878 ) ו , ( כי חלק ניכר מאומני תעשיית המזכרות בירושלים — במיוחד זו של חרושת עץ הזית — היו יהודים . לדבריו הגיע מספר היהודים שעברו בכך לכ 00 ו , רובם לא היו עצמאיים , אלא עבדו לפי הזמנות של בתי עסק גרמניים , אשר השתלטו במשך הזמן כמעט על כל חרושת עץ הזית בעיר . על ייסור חברה של חרשי עץ זית יהודים בעיר מוסר -הצבי' ב . 1885 לדברי העיתון החברה עדיין אינה מבוססת , אך מקווים למצוא לה תומכים . גם מטרתה וחוקיה עדיין אינם ברורים . בהקשר לחרשי עץ הזית עוסק העיתון 'הצבי' בכלל בחיוב שבקיומם ובהתרחבותם של ענפי המלאכה בעיר . העיתון מציין , כי שלא כבני ירושלים החיים מה'חלוקה , ' יש להתפאר בבני ירושלים בעלי המלאכה . החרשים , למשל — ובייחוד חרשי עץ הזית — עושים מלאכה העולה בטיבה על המלאכה הנעשית בחוץ לארץ . אך בגלל עוניים של תושבי הארץ קשה פרנסתם , כי אין קונים לתוצרתם . גם קשה להם להתחרות בתוצרת הנוצרים הזוכים לתמיכה רבה . על כן יש לעזור להם , על ירי 'חלוקה ותמיכה ועל ידי קנייה תמידית . 74 על התעסקות היהודים בעבודות עץ זית מספר גם גר פרומקין . מול הקסרקטין הגדול ( מגרל דוד ) היתה חנות קטנה , שהיו יורדים אליה במדרגות אחדות . כאן היה בית המלאכה של ר' יחיאל הירש , הוא ר' יחיאל צבי צימרינסקי , מחלוצי המלאכה בירושלים , אומן להפליא בהכנת כלים מעץ זית , שהיו חביבים מאד על תיירים וצליינים כמזכרת מהארץ הקדושה . מר צימרינסקי הפך את הענף הזח — שהיה קורם בידי נוצרים בירושלים ובבית לחם — לענף יהודי . 75 קדם לצימרינסקי בעבודת עץ הזית ר' חיים יעקב , שפרסם כבר בתרל '' ח אח הרשימה שצויינה לעיל על התפתחות אומנות חרושת עץ הזית אצל היהודים . גרייבסקי מספר עליו : 'הראשון בתעשית עצי זית ... היה ר' חיים יעקב ובעד הצטינותו במלאכה קבל אות כבוד מהתערוכה בפריז בשנת 867 ו . אחרי עזבו ירושלים בסבת מחלתו מלא בנו מר יעקב דור יאקב את מקומו בחרושת הזאת , ובחיותו מצטין תמיד במלאכתו הטובה וביפיה רכש לו שם אומן נבחר לא רק בין תושבי עיר ירושלים אלא גם באירופא' . ב'לוחוח ארץ ישראל' של לונץ מופיעות מודעות של בית חרושת לעץ זית ; אלו מתייחסות למפעל של הבן . אחר כך מופיעות מודעות ללא ציון שם , על 'בית חרושת לעצי זית היותר גדול ליהודים' . עוד מספר גרייבסקי על מאמציו של פינס לפתח בירושלים את חרושת העץ והברזל : 'הוא השכיל לראות כי בעלי חרשח עץ , ביחוד מלאכת עצי זית , שהצטינו בה בטובה וביפיה , יוכלו למצוא את פרנסתם , אם ישלחו את מלאכת ידם לאירופא לידים אמונות וחרוצוח ובעלי חרושת . 71 ילין , ר . כתבי , א , עמי 74 ( הי באלול תרנ-ו . 72 . ( בן אריה . חל ק ראשון , עמי , $ 67 הערה . 7 J . 342 הצבי . י"ט בדושון תרמ ה , שנה ראשונה , גיליון ג , עמי . 2 ראה גם : ברסלבסקי , פועלים , עמי . 7 « . 160 הצבי , י"ט באדר תרמ"ה . שנה ראשונה , גיליון כ . עמי 2 ( י . ס . פינס . 75 . ( פרומקין , שופט , עמי . 55 על רי יחיאל צבי צימרינסקי . זקן האומנים בירושלים , ראה ו גרייבסקי , החרש והמסגר , עמי כ-כב , וחוברת מיוחדת של גרייבסקי לזכרו . . 76 גרייבסקי , החרש והמסגר , עמי ז-ח . . 77 לונץ , לוח לתרניז , מודעה , עמי מח ; ולוח לתרנ"ח , עמי ג 65-16 ו . . 78 שם , לוח לתרס"ו , הודעות , עמי . 4 $
|
|