|
|
עמוד:547
איטה ילין מספרת , בי יחיאל מיכל פינס ויהושע ילין ייסדו ב 880 ו לערך , בית חרושת לרעפים ליד מוצא , אך בתחילה לא עלה הייצור יפה י . 6 גרייבסקי מוסר במפורט על הניסיון להקמת בית חרושת לרעפים שנחרת עליהם שמו של משה מונטפיורי . הוא מציין , כי ירעפים למכסה הגגות' היו מגיעים מצרפת במחיר יקר מאד , ועלתה המחשבה שכדאי לייצר אותם בארץ . יהודי ושמו גרינברג שראה , כי 'המאטארע החדשה לספון הבתים ברעפים תפרץ מיום ליום , גמר אומר לשוב ולכתת רגליו לחו"ל , ללמוד ידיו לעשות רעפים ( דאכציגעל ) ובקיץ שנת התרל"ח נסע ... בא לפריז , וימצא לו מקום בבית חרושת המעשה לרעפים אשר "ן : "עמיל מיללער" ויעבוד שמה שנחים ימים / אחר בך הוצע לו לנהל בית חרושת לרעפים בביאליסטוק , אלא שבינתיים החליט פינס , שליח ועד מזכרת משה , לנסות ולהקים בית חרושת לרעפים בארץ . הוא פנה לאותו גרינברג , וביקשו לבוא ולהקים מפעל זה . הלה הסכים , עלה ארצה והקים את בית החרושת . אך העפר , כנראה , לא התאים למכונות , הרעפים שיוצרו נשברו , והמפעל נכשל . נראה , שלמקרה המתואר מתייחסת גם הידיעה בעיתון יהצביי מ , 1885 המספרת על ניסיון של עולה יהודי מרוסיה להקים בירושלים בית חרושת לרעפים . החומר המקומי נבדק בלונדון , ומשם נשלחה תמיכה להקמת בית החרושת . אך לדברי העיתון , היה האיש פזיז וחסר ידע , ולכן עשה שגיאות רבות שגרמו לבזבוז ההון . גם לונץ מוסר ל 887 ו , בי בית המלאכה לרעפים אינו עומד ברמה הדרושה בגלל אי התאמת המנהל לתפקידו והעדר הון . ב 2 ו 19 מדווח העיתון יהמוריהי על ניסיון נוסף לפתוח בירושלים בית חרושת לרעפים , בעזרת הון פרטי . זו הפעם השנייה שיהודי ירושלים מנסים להקים בעיר בית חרושת לרעפים , אחרי הניסיון הקודם שנכשל . מפעלים אחרים שקמו בירושלים היו בית דורושת למרצפות . שריון מציין , כי ב 1895 ייסד סוחר עצים גרמני , נגר מלפנים , את בית החרושת הראשון למרצפות מלט , ומאז החלו לרצף את הבתים החדשים במרצפות מלט , במקום מרצפות האבן שבהן ריצפו את הבתים עד כה . בית החרושת הצליח מאד . ל 8 ם 9 ו כבר מציין לונץ את דבר קיומם של שני בתי חרושת למרצפות בעיר : האחד של יהודי והשני של לא יהודי ' . על המגרש שלימים הוקמה עליו מאפיית יברמן' המשוכללת נבנתה בשנת תרס"ב ( 1902 ) שורת בתים שבהם היה בית חרושת ללבני מלט , שהעסיק יותר מ 20 פועל . בית חרושת זה התקיים ער מלחמת העולם הראשונה . את המגרש קנה ר' יהושע הלוי ברמן בבר בסוף שנות ה , 80 כאשר שכונת מאה שערים הסמוכה עדיין היתה קטנה יחסית . גם עבודות העץ היו חשובות לבנייה . כאן דווקא מילאו היהודים תפקיד מרכזי , ורוב הנגרים בעיר היו יהודים . היהודים גם סחרו בעץ וברעפים . הדבר גרם לכך , שבחלק מהשכונות היהודיות . 63 ילין , איטה , לצאצאי , עמי : 90 ראה גם : אלפר , משפחה אחת , עמי : 298-295 אביצור , יום יום , עמי . 64 . 130-529 גרייבסקי , החרש והמסגר , עמי ח-יא , המסתמך על נאלדמאן , האסיף , תרמ"ו . . 65 הצבי , כ"ו באדר תרמ"ה , שנה ראשונה , גיליון עשרים ואחת , עמי 2 ( י . מ . פינס , סחר הארץ . 66 . ( לונץ . 0887 ) ירושלים , שנה שנייה , עמי 79-176 ו . . 67 מריה , י"ח בחשון תרע"ג , שנה רביעית , גיליון שבע עשרה , עמי . 68 . 2 שריון , עמי . 69 לונץ , לוח לתרס"ח . עמי נג . . 70 גרייבסקי , ספר הישוב , עמי ; 15 הנ"ל , החרש והמסגר , בהקדמה .
|
|