|
|
עמוד:536
ואולם , אף על פי שהיחלוקה' בירושלים לא פסקה עד תום השלטון העות'מאני , הרי שעם גידולה של הקהילה היהודית בעיר החלו יותר ויותר יהודים להתפרנס ממלאכה , ממסחר ומשירותים . בספרנו הראשון הבאנו נתונים ועדויות על הגידול בחלקם של אלה עד סוף שנות ה 70 של המאה ה 19 בקירוב . בהתייחסו לשנות ה 80 מספר כהן רייס בעניין זה , כי כבר העיר הד"ר הרצברג , שיטעות גדולה היא בידי אלה האומרים על יהודי ירושלים כי שונאי מלאכה הם . כבר בשנת 1879 נמצאו בירושלים ( לפי הודעת לונץ ) 564 בעלי מלאכה 364 . אשכנזים ו 200 ספרדים . מאז ועד שנת 1884 נכפל כמעט המספר הזה . פליטים רבים מרוסיה ומרומניה שעלו בשנים האחרונות לארץ ישראל , נתרכזו בירושלים , ' וחלק ניכר מהם החל עוסק במלאכה ובשירותים . ב 1885 מתלונן י . מ . פינס בעיתון 'הצבי , ' כי אף על פי שחסרים פועלים מקצועיים לפיתוח המלאכה — כשם שחסרים איכרים עבריים — התפתחו המסחר והמלאכה בירושלים . זה כ 60 שנה מאז 'החלו אחינו האשכנזים להתיישב פה , וכבר בראשית התישבותם נמצאו בתוכם אומנים מצוינים צורפי זהב , מכונני שעונים ... מפתחי חותמות , פוסלי אבן , חרשי עץ וברזל , צורפי נחושת , מדפיסים , נגרים , חייטים , תופרי מנעלים , מרפדי מצעות וכיוצא באלו . ' ... אך המזל לא האיר להם פנים . הגרמנים שהתיישבו בירושלים הצליחו במלאכתם הרבה יותר מהיהודים , בגלל מתינותם בתחרות , סבלנותם , עקביותם בעבורה , ויחסים הוגנים בינם לבין עצמם . * כעבור שנה כבר מציין העיתון 'הצבי , ' כי מספר החנוונים ובעלי המלאכה רב . ישנם יותר בעלי מלאכה וחנוונים מאשר צרכנים , והדבר מגביר את התחרות . ההצעה היא לעבור למקומות אחרים , שם הם דרושים ( למשל , בעזה ובשכם , ( או ללמדם מלאכה שנזקקים לה בירושלים , דבר המחייב לימור והשתלמות . בשני הכיוונים יש , כמובן , מכשולים ובעיות . לעומת זאת טוען העיתון 'הלבנון , ' כי הגורם העיקרי לאי ההצלחה בענפי המלאכה הוא המכס הגבוה שמטילה הממשלה התורכית על התעשייה המקומית , כך שזול יותר לקנות תוצרת חוץ . אמנם הועלו רעיונות בעד ונגר הקמת תעשייה בירושלים לנוכח הבעיות הקשורות בכך , אך הדברים לא הגיעו לכלל סיכום . " את התמונה המפורטת ביותר על מצב התעסוקה של יהודי ירושלים בשלהי השלטון העות'מאני נותנות הטבלות של לונץ . הטבלה הראשונה שתובא על ירינו ( עמ ( 537 מתייחסת ל , 1898 ומפרטת את המלאכות שעסקו בהן יהודי ירושלים . השוואת הנתונים שבטבלה עם נתונים מזמנים קודמים במאה ה , 19 מראה , שבמידה רבה חוזרים בה העיסוקים המסורתיים הקבועים של היהודים : סנדלרות , נגרות , חרשות , נפחות , צורפות , פחחות , חייטות , אריגה וכיוצא באלה . " עיסוקים אלה המשיכו להיות דומיננטיים בקהילה היהודית עד לסוף תקופת דיוננו , ובראשית תקופת המנדט הבריטי חוזרים ומציינים זוטא-סוקניק , כי רוב ענפי המלאכה המסורתיים בירושלים — חייטות , סנדלרות , נגרות , פחחות , צורפות זהב וכסף , חרושת ברזל ועשיית כרים כסתות ומזרנים — נמצאים בידי יהודים . . 7 בךאריה . חלק ראשון . עמי . 8 . S 67-J 65 כהן רייס . עמי . 9 . 85 הצבי , כ"ח בשבט תרמ"ה . שנה ראשונה , גיליון יז , עמי . * ה- באדר תרמ"ה , שנה ראשונה , גיליון יה , עמי , 2 ופרטים רבים נוספים בהמשכים בעיתון וה . . 10 הצבי . הי בא"יר תרמ"ו . שנה שנייה , גיליון לו , עמי ו . וו . הלבנון , י"דו באייר תרכ"ט , שנה שישית , גיליון יז , עמי 1 גו « - גו . וראה נם : מלאכי , עמי 50 ו-ו . 12 . 16 לונץ , לוח לתרנ"ט , עמי ג 6 ו , 166- וראה בנידון גם ; ברסלבסקי , פועלים , עמי . 13 . 164 ראה : בן אריה , חלק ראשון , עמי 62 ג . 367- * י- זוטא-סוקניק , ( 1920 ) עמי . 55 על פחחים יהודים ראה : אביצור , מלאכה ותעשיה , עמי . 271-270
|
|