ראשית התיירות, המלונאות וההדרכה המודרנית בעיר

עמוד:527

ראשית התיירות , המלונאות וההדרכה המודרנית בעיר אחד מענפי הכלכלה המאפיין ביותר את שינויי המודרניזציה שחלו בירושלים בתקופת דיוננו — ממחצית המאה ה 9 ו ועד מלחמת העולם הראשונה — הוא ענף התיירות והמלונאות . בספרנו הראשון עמדנו על כך , כי במחצית הראשונה של המאה ה 9 ו היו המבקרים בירושלים בעיקרם עולי רגל בני הדתות השונות , שבאו לבקר במקומות הקדושים . אלה נהגו להתאכסן במנזרים ובשאר בנייני הציבור של בני עדותיהם . במרוצת המאה גדל מספר הצליינים , ואף החלה תנועה של תיירות רגילה לארץ . כניסתן של אניות הקיטור לשירות בים התיכון בשנות ה 40 וה 50 גררה אחריה פתיחת קווי צליינות ותיירות מיוחדים לארץ הקרושה , ובפרט לירושלים . למען הצליינים נפתחו 'הוספיסים / שבחלקם שירותו גם תיירים רגילים , וכן הוחל בבניית בתי מלון מודרניים , פרטים . בתי מלון . גב' פין מציינת , בי הראשון שפתח בית מלון פרטי בירושלים היה יהודי אנגלי ושמו ג'ון משולם . ל 847 ו מספר מקור אחר , כי המלון שובן בבית קטן , שהיה פעם ביתו של ראשיד פחה . יש בו רק 5 חדרים , אך הם נוחים ונעימים . לאותו זמן בערך מציין טובלר , כי בירושלים שני בתי מלון ; אחד מהם , ברובע המוסלמי , בקירבת שער רמשק , נמצא בידיו של מומר יהודי ושמו משולם . ל ס 85 ו מוסר גם דה סוסי על מלון הקרוב לשער שכם ; אך הוא נוקב בשם מלון 'פלמידה . 145 ' ייתכן שכוונתו למלון של משולם . לאמצע המאה מספר שטראוס , כי בירושלים החלו מספקים גם 'צרכים אירופיים , ' כגון בתי מלון . 139 מוריה , לי בכסלו תרע"ד , שנה חמישית . גיליון סג , עמי : 2 אי בטבת הרע"ד . שנה חמישית , גיליון סד , עמי ו . 140 . 2— היהודי , די באדר תרס"ט , שנה שלוש עשרה , גיליון נ , עמי . 141 [ f . פרס , מאה שנה , עמי . 131 על קשרים כלכליים בין מוסלמים , נוצרים ויהודים ראה שם : עמי . 142 . 76-74 גבי פין , זכרונות , עמי . 144 . 419 טובלר , זכרונות , עמי . 145 . 419 צרטן , עמי . 145 . 173 סוסי , א , עמ' . 118-117 בחורף תרע"ד מוסר העיתון מוריה' על תוכנית לפתוח עוד בנק יהודי בירושלים , יקופח מלוה יהודית / בידי אנשים פרטיים , הקשורים בחברת 'עזרה . ' 39 ' לאחרונה נביא את הידיעה שנתפרסמה בעיתון 'היהודי' ב , 1909 כי נפתח בירושלים בנק ערבי להתפתחות המסחר ועבודת האדמה בארץ ישראל , וכי מניות רבות של החברה נמכרו ליהודים . אין ספק , כי פעילות בנקאית וכספית זו בירושלים בראשית המאה ה 20 מצביעה על ההתפתחות הכלכלית הגדולה בירושלים בכלל , וביישוב היהודי בפרט , בשלהי השלטון העות'מאני.- כותב על כך פרס : 'בעשור הראשון של המאה ה 20 עלתה במידה ניכרת הרמה הכלכלית והחברתית של הישוב היהודי בירושלים . ייסוד מספר ניכר של בתי ספר ובתי חינוך בתקופה זו והרחבת המוסדות הקיימים משכו לירושלים מורים ומורות מהארץ ומחוצה לארץ . הבניה המזורזת בהקמת מבנים גדולים לבתי ספר ולמוסדות תרבות אחרים ובתי מדות ברחובות הראשיים למשרדים ולבתי עסק וארבע עשרה שכונות בכל חלקי העיר נתנה פרנסה בכבוד למאות אומנים ופועלים והגדילה את המסחר בחמרי בנין מכל הסוגים . בארצות אירופה ובארצות הברית גברה והלכה בחוגים יהודיים ולא יהודיים ההתענינות בארץ הקדושה . אז התפתחה במידה ניכרת התיירות , שבעקבותיה התפתחו בירושלים המלונאות והמסחר בחפצי מזכרת . הטבת המצב החמרי של התושבים הגדילה את הביקוש לרהיטים משוכללים , להלבשה טובה ולכלי בית משובחים . הרחבת סחר החוץ גרמה לייסוד מוסדות אשראי . ' ...

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר