|
|
עמוד:521
בדרך כלל מזה שבביירות , והמחיר הנומינאלי של הזהב גבוה יותר . גם מכתבים אפשר להפנות לבנקאי . בבעלותו של ברגהיים גם חנות ברחוב הנוצרים , ובה מבחר עשיר של יינות ובירה אנגלית . ' בגלל הרווחים הזעומים שהכניס הבנק הוחלט כבר בשנות ה 70 לנצל את הידע הטכני של הבן , כריסטופר , ולהקים טחנת קמח . ציוד פגום שסופק מגרמניה אמנם הגדיל את העלות ועיכב את התחלת הייצור , אך בסופו של רבר היתה הטחנה רווחית מאד ( ראה להלן . ( ב 881 ו הצטרף הבן , סם , לניהול הבנק , ועקב חילוקי רעות עמו פרש האב מהעסק ב 885 ו . ניהולו של סם היה כה כושל , עד שב 885 ו , שעה שהפירמה עמדה על סף פשיטת רגל , חזר האב לעסק , יחד עם בניו תימותי וכריסטופר . הבנק נמצא בקשיים כספיים ניכרים . אחד מאלה היה אשראי ניכר שהעניק הבנק למיסיונרים שפירא ( הידוע מפרשת המגילה המזויפת ) ופרידלנרר . הבנק האמין בטעות , שאגודה מיסיונרית בלונדון , שפרידלנדר ייצג , תכסה את האשראי שהעניק לו י . בינתיים קרו אסונות במשפחה . הבן הצעיר נרצח בידי בדווים ב 885 ו . האב החולה מת ב , 11103 1890 וכעבור שנה מת גם כריסטופר . האחריות למשפחה ולניהול הבנק וטחנת הקמח רבצה עתה כולה על שכמו של תימותי . לא היתה לו תמונה ברורה של המצב הפינאנסי . מעולם לא נערך מאזן של הבנק , כי לדברי אביו אין בנק פרטי עושה בדבר הזה . תימותי שכר מנהל חשבונות אנגלי — שעבר בירושלים בדרכו מהודו — וקיבל ממנו תמונה נאמנה על המצב . בירי המשפחה היו גם מקרקעין — קרקע באבו שושה ( תל גור העתיקה , וארמית נוספות בסביבה , ( שנרכשו ב 869 ו , ושטחים בטלביה ובמקומות אחרים — אך התקוות להציל את הבנק על ירי מכירת חלק מהן נגוזו , משהטילו השלטונות העות'מאניים ב 1891 את האיסור על מכירת קרקע ליהודים . הקלת מה הביאה מכירתן — תמורת 6 , 000 נפוליונים — של מחצית הזכויות בטחנת הקמח לקרוב משפחה , שגם שמו היה מלוויל ברגהיים . אך ב ו 89 ו שוב הוחמר המצב לנוכח תביעתה של גב' פין לבעלות על הקרקע של ברגהיים בטלביה . העניין הגיע לערכאות , ואף הביא להפצת שמועות , כי זכות הקניץ של הבנק על מקרקעין אחרים מוטלת גם היא בספק . הנושים תבעו התחייבויות מהבנק . היה ביניהם האציל הסקוטי , לורד ביוט , אשר תמורת חלק מתביעותיו זכה בבעלות על מעונה של משפחת ברגהיים ועל השטח הסמוך ; 0 ברחוב יפו , ליד גן אוסטר . הלקוחות החלו לחסל את חשבונותיהם , ובינואר 1892 נאלץ הבנק להכריז על הפסקת תשלומים , והתמוטט . על הקרקעות של משפחת ברגהיים מספרים מקורות שונים . המבורגר מציין , כי באדמותיו גידל ברגהיים תבואה , ואף נהג לעשר את יבוליו , כדי שיוכל למוכרם לציבור היהודי : 'היה בנקאי בירושלים מעלוילא ( מלוויל ) פי ( P = ) ברגהיים , מומר ועשיר גדול בעל טחנת קמח גדולה חשמלית . הקמח של הטחנה היה מפורסם לשבח בשם : "ברגהימס מעהל ... " אף היו לו הרבה שרות זרועים חטים שהיו אחוזותיו והרבה שדות שחכר מערבים פלחים ונזרעו בחטים על חשבונו ; באשר למקום הטחנה החשמלית הוא מציין , שהיתה 'חוץ לשער שכם ברחוב המוביל לקברו של שמעון הצדיק . ' ... ובמקום אחר הוא מספר : 'המומר פאול ברגהיים בא מגרמניה . 102 בדקר , , 1875 גרמנית , עמי . 103 . 149 ; 117 על פרידלנדר ראה . י פרס , מאה שנה , עמי 184 אליאב , מדיניות גרמנית תעודה , 84 והערה בעמי , 240 ובן אצל מלאכי , עמי 22 נ , המספר שם במפורט גם על ראבינר מוזס ( משה יארושבסקי ) שבא ארצה בתרמ-ב עם פליטי רוסיה , ומעלליו . 103 א . על מות ברגהיים ראה : הצפירה י"ג בסיון תר"ן , שנה שבע עשרה , גיליון 1 ול , עמי . 104 . 445 ראה גם : מקליסטר , גזר , א , , ( 1912 ) עמי . 105 . 11 גרונוולר , בנקאות , ב , עמי . 104 . 118-117 המבורגר , עמי פ , קיז,- וראה גם חלק שלישי , תוספות , עמי נ . !
|
|