|
|
עמוד:520
האוסטרית בירושלים , ואחר כך סגן הקונסול ביפו,- היה זה הוא שיעץ לקיסר פרנץ יוסף בביקורו 869 ) ו ) למסור את ניהול העניינים הכספיים שלו בארץ לבנק של ולירוי . משרדו של ולירו שכן ברחוב דוד שבעיר העתיקה , בבית שמחלונותיו אפשר היה לראות את בריכת חזקיה ( בריכת המגרלים . 98 ( בנק המבורגר . מוסד כספי יהודי אחר שקם בירושלים , ואשר כונה 'חצי בנק / הוא 'עסקם' של החלפנים המבורגר וגרינגרט . בזכרונותיו מספר חיים המבורגר על הקמתו של ה'בנק , ' ואף על סופו . נטע הירש המבורגר , איש סלובקיה , ובעל קשרים טובים בקהילות פולין והונגריה , החל את דרכו כחלפן נורד בראשית שנות ה , 60 ועסק בקנייה ובמכירה של שטרות וצ'קים , בעיקר ממרכז אירופה ומזרחה . אחר כך הרחיב את עסקיו וטיפל גם בנכיון שטרות , ולבסוף קיבל גם פקדונות . עם התרחבות העסקים הצטרף אליו כשותף אחיו , מאיר המבורגר , מיפו , ואחר כך הצטרף אל השותפות גם אלקנה זקס , אלא שהלה פרש מן העסק ב . 1894 ה'בנק' שכן בחנות קטנה ברחוב הבזאר — הוא רחוב דוד . לפי תיאורו של שריון היתה החנות מצויירת בבמה שולחנות , ספסלים פשוטים וספה עתיקת יומין . הבריות אהבו לבוא לשם , מאחר שבתום העסקים אפשר היה ( כפי שמציין כהן רייס ) לשמוע מה חדש בעיר , ואף פרטים על ענייני כספים . כוח מושך אחר של הבנק היה ייחודו כבנק של בני העדה האשכנזית ( ולירו היה ספרדי . (! הבנק עסק בענייני הכספים של ה'כוללים , ' ואף טיפל בעסקי גבייה . המבורגר נהנה ממוניטין , ופירמות מרכז אירופיות רבות סמכו עליו בענייני אשראי ושלחו אליו לגבייה את תעודות המשלוח שלהם . המבורגר פעל גם כסוכן הדואר הרוסי , והעביר לירושלים את החומר שנתקבל במשרד הדואר הרוסי ביפו . הוא גם החל להוציא שטרות עוברים לסוחר בסכומים קטנים — כדי להקל על המחסור בכסף קטן — אך לאחר שגם גופים אחרים הלכו בעקבותיו אסרו השלטונות את הדבר . בסוף שנות ה 90 הסתבך הבנק . מתברר , כי בין אלה שהסתייעו באשראי של המבורגר היו רבים מן הפרדסנים הראשונים בפתח תקוה . בשנים 1899-1895 התרחבו העסקים במהירות , אך ב 1900 היתה בהלה , משדרשו המפקידים את כספם בעקבות ידיעה על מות אחר הלקוחות החשובים של המבורגר , שהותיר אחריו חובות גדולים . הצעה שהועלתה להקים ועדח נושים לניהול העסק נדחתה , והבנק פשט את הרגל . " בנק ברגהיים . המוסדות הבנקאיים האחרים שקמו בירושלים היו של לא יהודים . את הראשון הקים מלוויל פטר ברגהיים . ברגהיים , מומר יהודי , גרמני במוצאו , היגר לאנגליה ב , 1854 ולירושלים הגיע בדרכון בריטי , שהשיג מהחברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים . כאן השתתף בפעילות בית החולים של המיסיון האנגלי בעיר . עם פתיחת הקונסוליה הפרוסית בירושלים ב 842 ו , עבר לחיות תחת חסותה , וב 1850 אף נישאה בתו לקונסול הגרמני בירושלים , הברון פון מינכהאוזן . ב 1851 יסד ברגהיים האב את הבנק שלו בירושלים . מדריך הסיורים של מריי מהשנים 1868 , 1858 ו 1875 מוסר על פעילותו של ברגהיים כבנקאי בירושלים "" מדריך ה'ברקר' מ 1876 מציין את דבר קיומו של בנק ברגהיים בירושלים , ואומר , כי הבנקאי מר ברגהיים עוסק בנכיון שטרות למוכ"ז ומכתבי אשראי . שער החליפין נמוך . 97 שם , עמי : 292 אביצור , יום יום , עמי ; 298-29 « שריון . עמי 19 ו25- ו . . 98 פרס , מאה שנה , עמי ; 41 בךאריה , חלק ראשון , עמי גג . 99 . * גרונוולד , בנקאות , א , עמי -292ג ; 29 שריון , עמי ; 12 S-119 כהן רייס , עמי 1 ג2- נ ; המבורגר , עמי סט . . 100 על חותנו של ברגהיים , שמעון רוזנטאל , שחזר ליהדות , ראה : המגיד , כ"ח בתשרי תרכ"ב , מובא אצל : קרסל , אספקלריה , עמי . 240 . 101 מר . 1858 , " עמי , 1868 : 78-77 עמי , 1875 : 73 עמי . 117
|
|