ראשיתה של הבנקאות בירושלים: ולירו, המבורגר, ברגהיים ופרוטיגר

עמוד:518

ראשיתה של הבנקאות בירושלים : ולירו , המבורגר , ברגהיים ופרוטיגר ענף כלכלי שהתפתח מאד בירושלים בסוף תקופת השלטון העות'מאני , והיכול לשמש אינדיקטור חשוב להתפתחותה של העיר , הוא ענף הבנקאות . עם זאת חשוב לציין , כי אין לראות במוסדות הכספיים שקמו בירושלים עד לסוף המאה ה 9 ו בנקים 'מודרניים' במובן המקובל עלינו כיום . המצב הפרימיטיווי וההיקף המצומצם של מערכת הבנקאות במאה ה 19 נבעו , ללא ספק , מנחשלותה המינהלית והכלכלית היחסית של האימפריה העות'מאנית . מלווים פרטיים מילאו אח התפקיד המרכזי בהיצע האשראי ומעמדם היה מכובד בהרבה מאשר בארצות המפותחות באותו הזמן . רווח בעיקר הצירוף של סוחר בנקאי , שהיה נפוץ מאד בגוונים שונים בקרב עסקי יחיד ובשותפויות שלא בע '' מ . עד סוף המאה ה 9 ו היה זה הטיפוס של הבנקים והבנקאים בכל האיזור 'הסורי , ' וכך גם בירושלים . לראשית שנות ה 60 מוסר הקונסול פין , כי כמעט כל עסקי הכספים בירושלים מצויים בידי חברות קטנות ומעטות , הגובות ריבית עצומה תמורת האשראי — עד כדי , 50 % ואפילו , 60 % בשנה . ריבית של 24 % לשנה נחשבה צנועה מאד . פין מציע להקים בעיר בנק מודרני , שיביא להחייאה כללית של האשראי , להרחבת המסחר גם בשטחים שלא נוסו עד כה וליציבות ולאחידות גדולה הרבה יותר בשערי המטבעות הזרים , כרי שיהיו נתונים פחות לתנודות ולמעשי להטוטים פיננסיים . הוא אף מציין , כי בירושלים ( ובארץ ישראל כולה ) מתרחשות התפתחויות כלכליות חשובות . בבנייני הרוסים ההולכים וניבנים משלמים בעד חיצוב אבנים בלבד 500 ליש"ט לשבוע ; העבודות שם החלו בהוךחוזר של יותר ממיליון ליש"ט . המיסדרים היווניים מוציאים סכומים ניכרים על עבודות חקלאיות כסביבה , ומרחבי הארץ הוחל בשנים האחרונות יצוא תבואות לאירופה , 'והפלאחים חרף היותם עשוקים על ידי השייח'ים וגובי המסים צברו עושר חסר תקדים . אבל בכמה מקרים הם טומנים את המטבעות בבורות ובמקרים אחרים הם עושים מהן תכשיטים לנשיהם ... כסף מטבעי נערם עתה כדומן על פני הארץ ואין משתמשים בו בכיוונים רצויים כלשהם' . רומה , כי ההתפתחויות הכלכליות בירושלים כבר החלו בראשית שנות ה . 40 כיום מקובל לראות . 90 המגיד , גי במנחם אב תרכייה , שנה תשיעית , גיליון , 29 עמי : ninn , 228 אריייר = יוסף ריבלין . ו . 9 לונץ , מורה דרך , עמי . 14 . 92 השקפה , הי באדר בי תרס"ב , שנה שלישית , גיליון תשע , עמי . 71 . 93 גרוס , עמי . 68-67 . 94 גרונוולר , בנקאות . א . עמי ו , 79 וראה המקורות שהוא מצטט שם . גם ב'המגיר' ( אב , תרכ"ה ( 1865- מופיע כבר תיאור של ר' יוסף ריבלין על קו הטלגרף לירושלים : ' זה בשבועות שתים האריכו מיתרי הטעלעגראף עד שערי ירושלים . וכנס על הגבעה כן עומר אחד מיתרות הטעלעגראף על גבנון החומה ממעל לשער העיר הפונה קדימה . ומשם ישפיל לרדת ער היתד השני הנטוע בקצה ההר הטוב הר הבית , ושאר היתרות נטועים על פני הר הבית ומשם יצא ויסוב איזה שוקים עד בית הפחה , או בית פקודות העיר . ' ... ב 891 ו כותב לונץ על שירות הטלגרף בירושלים : 'בית פקודת התלגרף הוא בבית הפוסט הטורקית . תלגרמים בשפות אירופה לא יקובלו רק ער השעה הרביעית אחרי הצהרים , ובשפת ערבית כל היום ושתי שעות מהלילה . מחיר התלגרמים הוא בערך זה י בארץ סוריה 20 פרוטות סאח המלה , וביתר ערי ארץ תוגרמה , ו פיאסטער המלה , ובהוספת שכר חמש מלים ובחוץ למדינה יפרד המחיר לפי סדר הארצות בערך זה מבלי בל הוספה על מספר המלים . " ' ב 902 ו נפתח קו טלגרף מחברון לירושלים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא