|
|
עמוד:515
היום עלה מחיר משלוח מבתב בתוך הארץ כמחיר משלוח המכתבים היוצאים מחוצה לה , אין הבדל , ועתה הקל שלטון הפוסטה ויורד מחיר משלוחם עד לחצי' , גם בשכונות החלו קמים סניפים של הדואר העות'מאני . כבר ציינו אח תיבות הדואר במזכרת משה ובמאה שערים , וכן את בית הדואר שנפתח במאה שערים בשנות ה ° 90 י . התפתחות הדואר העותימאני הביאה אף לידי כך , שבעיתונות העברית החלו מופיעות בקשות ופניות להשתמש אך ורק בשירותי דאר זהי . אחר המקורות אף מציין , כי ב 1900 הוצא צו שאסר על נתינים עות'מאנים להשתמש בשירותי דואר זרים . אף על-פי כן יש לציין , בי התחזקות ה'פוסטה' האוסטרית עוררה את קנאתן של שאר הארצות , ולפתע יצמחו' גם 'פוסטה' צרפתית , איטלקית וגרמנית — ולבסוף גם רוסית . ההתחרות בין ה'פוסטות' היתה גדולה מאד — ינחנו למוסרות בולים בהקפה ובהנחות גדולות . ביחוד גדולה היתה התחרותה של הפוסטה הרוסית . רוב היהודים האשכנזים היו נתיניה ותלויים בחסדי הקונסול . ' ... ברור , שכאן לא פעל השיקול הכלכלי בלבד , אלא בעיקר העניין המדיני , שכן המעצמות האירופיות השתמשו בשירות זה כאמצעי חדירה למזרח ולארץ ישראל ; על רקע זה יש לראות גם את פתיחת כל שאר בתי הדואר . יבמשך הזמן נפתחה גם סוכנות דואר גרמנית ... כן נפתחו סוכנות דואר צרפתית ורוסית ... בתי דואר אלה אף הם היו שולחים את צרורות הדואר בעגלות מיוחדות בלווי משמר , כדוגמת הדואר האוסטרי . 74 ' גר פרומקין מספר , כי 'לימים נתוספו על בית הדואר האוסטרי גם בתי דואר של הגרמנים , הרוסים והצרפתים והתחילה תחרות גם בינם לבין עצמם , שרישומה היה ניכר בהחשה נוספת בחלוקת הדואר . כל מדינה ומדינה היה לה קבלן הובלה משלה , שהיה מקבל הענקה משהצליח להחיש ולהביא את הדואר לירושלים בזמן קצר יותר מכפי ההתחייבות שלו . ויש שדיליזינס של דואר מגיע לירושלים בחמש שש שעות בלבד . ' ! מן האניה היה הדואר מובא אל הקונסוליה של המרינה שהאניה היתה בבעלותה . עם זאת , בית הדואר האוסטרי 'קיבל אח הדואר הנכנס מרוב ארצות אירופה המזרחית ונמצא שבדואר הנכנס שרתו את הציבור בעקר שני הבתים , העותומני והאוסטרי , האחרון גם אחרי שקמו בתי דואר זרים אחרים . אם התחרות שביניהם בדואר הנכנס , היה בה יותר משום רדיפה אחרי כבוד ופרסטיג'ה , הרי בזו של היוצא ראו עניין של הכנסה ופרנסה , ' מכיוון שדרכם התנהלו כל העסקות של ה'כוללים . 75 ' פתיחת ה'פוסטה' הגרמנית היתה קשורה גם בביקורו של הקיסר וילהלם בעיר , ( 1898 ) כפי שאומר במפורש רבעון 'קרן החקר הבריטית . ' עוד מציין הרבעון , כי שני פקידים גבוהים נשלחו לשם כך במיוחד מברלין . אחר המקורות , הכותב על הקמת היפוסטה' הגרמנית בעיר ב , 1899 מעיר כי , 'בעקבות הנהגת . 69 שם , עמי 124 ( אי באדר בי תרנ"ז . 70 . ( ראה גם : השקפה , י"א בתשרי תרס"ה , שנה חמישית , גיליון ב , עמי ? 11 היהודי , כ"ר בתשרי תרס"ד , שנה שביעית , גיליון י"א , עמי . 4 . 71 ראה למשל ; חבצלת , כ"ז בשבט תרס"א , שנה שלושים ואחת , גיליון , 17 עמי . 72 . 135-134 פולק , עמי . 73 . 9-8 כהן ר"ס . עמי . 74 . 173-171 פרוש . א , זכרונות , עמי . 29 בלוחות לונץ , כמו גם במדריכי הסיורים השונים , ניתן למצוא פרטים על סדרי הדואר והטלגרף , במו גם על ימי השוק , מידות ומשקלות , שמות הפחות וכדומה . . 75 פרומקין , שופט , עמי . 76 . 116-113 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1900 עמי . 194
|
|