התפתחות הדואר לאחר סלילת הרכבת :(1892) הדואר האוסטרי, הדואר העות'מאני, שירותי־דואר אחרים והטלגרף

עמוד:513

התפתחות הדואר לאחר סלילת הרכבת : ( 1892 ) הדואר האוסטרי , הדואר העות'מאני , שירותי דואר אחרים והטלגרף על התפתחות שירותי הרואר לירושלים ער לסלילת הרכבת כבר עמדנו ( ראה עמ' . ( 142 בשנות ה , 90 בעקבות הפעלתה של הרכבת לירושלים , הלכה וגדלה תדירות משלוחי הדואר לעיר ; אלא ששירותי הדואר הזרים — בניגוד לדואר העות'מאני — לא הורשו להשתמש ברכבת להעברת רברי הדואר שלהם . מספר על כך גר פרומקץ : 'שלא כדואר האוסטרי היה העותומני מגיע בשעות המאוחרות אחר הצהריים ובחורף — בשעות הערב . אף על פי שמשטר הקפיטולאציות שלט בארץ , אין בתי הדואר הזרים רשאים ליהנות משרוחי הרכבת ורק הדואר הממלכתי מוליך בה חבילותיו . ' '' ובהמשך הוא אומר , כי 'מה שהיה בתחילה יתרון לדואר הממלכתי , היינו הזכות היחידה להובלת הדואר ברכבת , הפך ברבות הימים לרעתו , ולהתחרות בתי הדואר הזרים בבית הדואר העותומאני . הדואר היה מ . - ' רי חופה של יפו באניות , שעל פי רוב השליכו את עוגנן בשעות הבוקר המוקדמות . ובתי הרואר הזרים התחילו מובילים את הדואר לירושלים בדיליז'נסים בשעות היום . התקשרו בחוזים עם קבלני תובלה , בעלי עגלות וסוסים והיו הדיליזינסים יוצאים מיד עם היות הדואר מובן להובלה . בל דיליז'נס רתום לשלשה סוסים אבירים ומחליפים אותם בשער העמקים בסוסים אחרים שנחו כל הלילה הקודם . כך שהדואר הזר בא לירושלים במה שעות לפני בוא הרכבת , וחולקים אותו הרבה שעות לפני הרואר העותומני . פעמים והאניה אחרה קצת לבוא , או פריקת המטען ארכה יותר מפני ים סוער , והיה הדואר הממלכתי מאחר את הרכבת היוצאת מיפו , ונשאר עד למחרתו בערב , ובדי בזיון וקצף ! לדואר מאירופה היו מצפים פעם פעמיים בשבוע ... מועד בוא הדואר תמיד מוטל בספק שכן הדבר היה תלוי במזג האויר בים . 60 ' מקורות אחרים מספרים , כי 'להדאר האוסטרי היו שני חיילים ערבים עם עגלה שהיתה שייכת להדאר , שהביאו את הדאר האוסטרי מיפו לירושלים — בשביל שהממשלה לא הרשתה להביא את הדאר הזר על ידי הרכבת' י . " ב 1896 מספר גם ד . ילין על פעילותו הרבה של הרואר האוסטרי : 'מלבד הפוסטה התורכית הרשמית אשר לנו , ישנה בעירנו גם פוסטה אוסטרית , אשר נשרשה בכל ערי תורכיה זה ימים . 57 האור , הי בטבת תרע"א . שנה שנייה , גיליון סו-רמא , עמ ג . . 58 שם , י"ג בתשרי תרע"ב , שנה שלושים ואחת , גיליון זי עמי ג . . 59 פרומקץ , שופט , עמי . 60 שם , עמי 3 וו4- ו ; 1 על הדואר האוסטרי ראה גם : ביטאון בולאי , עמי 8 ו-ו . 61 . 2 המבורגר , בתוך : יערי , זכרונות , עמי . 241 השימוש בחשמל . ב וו 9 י מספר העיתון 'האור' על בית מרקחת ערבי , שהביא 'מכונת חשמל , ' שתספק חשמל לחנותו ואף למספר בתים וחנויות סמוכים . העיתון מוסיף , בי זה יהיה המקום הרביעי המואר בחשמל , וכי מלבדו מוארים בחשמל : 'מכון הדומיניקנים , מכון הגרמנים על הר הזיתים והמלון הגדול של הי זילט . בית הרפואות הערבי יהיה הרביעי : זו היא קדמה' . ב 2 ו 9 ו בבר מוסר העיתון 'האור , ' כי כל הרוצה בכך יבול להתקין בביתו תאורת חשמל ו 'חשמל בביתו יכול לרכוש לו כל מי שרוצה בזה , כי מנורות חשמליות לחדר המטות , להמבוא , לבתי הכבוד עושה יפה מאד החשמליון יעקב רובינשטין . אין יותר צורך במדלקים , ולא בשמן אדמה ולא בשמן זית , ולא בנר . במקום כל אלה דחיקה קלה על הכפתור שבכותל — ויהי אור ! ואין פחד שריפה . 58 '

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר