התחרות בין המסילה לבין הכרכרות והתוכניות להרחבת המסילה

עמוד:505

התחרות בין המסילה לבין הכרכרות והתוכניות להרחבת המסילה הקמת מסילת הברזל גרמה לתחרות עם כרכרות העגלונים שהיו מהלכות בין יפו לירושלים . תחילה עדיין התמודדו העגלונים עם הרכבת על ידי הורדת מחירים , אך עד מהרה נעשה מצבם קשה , והתחבורה בדרך הכרכרות נתמעטה בגלל אורך הנסיעה 2 — ו שעות בכרכרה לעומת 4 שעות ברכבת . העיתון 'הצבי' מציין בחודש סיוון , 1896 כי העגלונים נושלו מפרנסתם עם הפעלת 4 ו . אהיצור , שבעים שנה למסילה . 5 ו . רבעון יקרן החקר הבריטית , 1893 . עמי . 16 . 93 גר 1 נוולד , מסילת ברזל , עמי . 28 אורכה של המסילה היה 87 ק"מ . בעת בנייתה התעוררו מספר בעיות . קודם כל היה צריך לדאוג לכך , שהשיפוע לא יהיה תלול מדי . התעוררו קשיים בהשגת חומרי דלק — פחם או עץ — להסקת הרור וליצירת הקיטור . להפעלת הרכבת בעץ מיובש היטב דרושה כמות גדולה פי 4 מפחם . הדבר חייב ריכוז מצבורי עץ עצומים , ובמרחקים קצרים יחסית , לאורך תוואי המסילה . חיונית להפעלה תקינה של הקטרים היתה גם אספקה מתמדת של מים — לצינון הדור ולהוספה במקום הקיטור שנצרך להנעה . לאורך התוואי נדרשו אפוא תחנות למילוי מים . בתחילה לא היתה הפעלת הקו ריווחית , מחוסר מטענים ובגלל שלא היה קשר מהתחנה ביפו לנמל . נעשה ניסיון לבנות סעיף לנמל , אבל הוא נסחף בסערה . לעומת זאת נוצלה המסילה יותר ויותר להובלת עולי רגל ונוסעים מירושלים ליפו . הרכבת נסעה פעם אחת ביום בכל ביוון , והנסיעה נמשכה 4-3 . 5 שעות . בשנה הראשונה אירעו לעיתים קרובות תקלות בקטרים וחסימות במסילה מחמת מזג האוויר . ב 894 ו נאלצה החברה לעכב תשלומים שהיתה חייבת , אך במאי אותה שנה הושג הסכם עם בעלי אגרות החוב . מבאן ואילך השתפרו העסקים בהדרגה , והפדיון מהמסילה הלך ועלה . % ס 6 מן ההכנסה היו מתשלומי הנוסעים , אך באשר למטענים נמשכו הקשיים,- במיוחד נשארה הבעיה של העדר מטענים מירושלים ליפו . mnn הרכבת בירושלים ופסי המסילה ) . קרפנטר , עמי . 085

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא