|
|
עמוד:504
ב 1887 מופיעה ידיעה בנידון ברבעון 'קרן החקר הבריטית' , וב 1888 מסופר ברבעון זה על התוכנית . התוואי מסומן במפת 'קרן החקר הבריטית , ' ושמות הכפרים עד למרחק של 12 מילין מהתוואי מופיעים באותיות תורכיות . צויין גם מספר התושבים בכל כפר . את המסילה יבנו נתינים תורכיים . ב 1889 מוסר העיתון 'הצפירה , ' בי יוסף נבון הוא שקיבל את הרשיון לבניית המסילה , כי נסע לפריס לייסד חברה שתעסוק בכך , וכי בקרוב יסע לקושטאי . הסלילה החלה באוגוסט . 1889 באפריל 1890 הונחו הפסים הראשונים , ובסוף אותה שנה הושלמה הנחת הפסים לאורך 46 הק"מ הראשונים . ההוצאות היו גבוהות מאד . עדיין נשארה המשימה להמשיך את המסילה בשטח הררי קשה . המקורות הכספיים של נבון והחברה הצרפתית החלו אוזלים , ואז בא סיוע ממקור בלתי צפוי — חוגים קתוליים צרפתיים , שהתעניינו במסילת הברזל כאמצעי להקל על עולי הרגל הצרפתיים את דרכם לעיר הקדושה , ובאמצעות כך אף להגביר את נוכחותה של צרפת בארץ ישראל . חוגים אלה השקיעו 390 , 000 לי '' ש 9 , 795 , 000 ) פרנק ) באגרות חוב , וכסף זה איפשר את השלמת הקו לאורך 87 ק '' מ . הקבוצה הצרפתית החדשה , שהיתה עתה בעלת השליטה הממשית בחברה , שינתה את שם החברה . Societe Ottomane Chemins de Fer de La Palestine ^ ב 891 ו כבר מוסר רבעון 'קרן החקר הבריטית , ' כי מסילת הברזל נפתחה לתנועה מכיוון יפו עד רמלה י , העיתון 'האור' מסיוון תרנ"א מרווח אף הוא , כי קטע המסילה בין יפו לרמלה כבר נגמר , וכי הרכבת פועלת בו . העיתון גם מוסיף , כי ממשיכים את המסילה לכיוון שער הגיא . באלול תרנ"ב מרווח העיתון , כי מסילת הברזל יפו-ירושלים הושלמה . " המלאכה נסתיימה באוגוסט , 1892 וביום שני , ה' בתשרי תרנ"ג ( 26 . 9 . 1892 ) נחנכה המסילה רשמית בטקס מפואר ובנוכחות נכבדים מקושטא ונציגי העיתונות העולמית . אבי הקו , יוסף נבון , עמד במרכז החגיגות . כעבור שנה עוטר בירי הסולטאן במדליית מג'ידייה , וב 1895 ( או ( 1896 הועלה לדרגת ביי , בתואר 'הוד מעלתו . 12 ' שיק מוסר , כי טקס החנוכה היה מאורע חשוב ביותר בירושלים . אלפים נהרו לראות את בוא הרכבת הראשונה לעיר . בטקס השתתפו : נציג השלטון המרכזי בקושטא , אנשי החברה הפריסאית שבנתה את המסילה , המהנדסים הראשיים , הוד מעלתו הפחה ונציגים אחרים של השלטון המקומי ושל ארצות חוץ . נכחו גם 'אדונים רבים אירופיים ומקומיים . ' בערב נערך נשף גדול . החברה הצרפתית , שהקימה את המסילה , הוציאה פירסומים מיוחדים , ובהם הוראות מדוייקות על דרך הפעלת הרכבות , איוש המשרות , סוגי התפקידים ועוד . מושב הנהלת החברה נקבע בפריס , ונציגיה ישבו ביפו . כל שבוע נשלח רו"ח רשמי למהנדס החברה בפריס , ובו האירועים החשובים . פרטים חשובים פחות נרשמו בדו"ח השוטף . החלטות חשובות נתקבלו בפריס . נמסרים גם פרטים רבים על דרך הפעלת הרכבות , כרטיסי הרכבת , המבקרים , הובלת סחורות וכדומה . נקבע , שבימי ראשון תצא רכבת מטיילים מיוחדת מירושלים לבחיר , כרי לאפשר לתושבי העיר לצאת עם משפחותיהם לחיק הטבע . ' . 5 רבעון יקרן החקר הבריטית 887 , ' ו , עמי 5 ו . 6 . 2 שם , , 1888 עמי ; 22-21 ראה גם : לונץ , ירושלים , ג , תרמ"ט , עמ . 7 . 212-201 הצפירה , גי במנחם אב תרמ ט , שנה שש עשרה , גיליון , 160 עמי . 8 . 655 גרונוולד , מסילת ברזל , עמי ג , 26 וראה גם : שריון , עמי . 9 . 108 רבעון יקרן החקר הבריטית / ו , 189 עמי . 192 . 10 האור , כי בסיוון תרנ"א . שנה שביעית , גיליון שלושים ושלש , עמי . 11 . 1 האור , יי באלול תרנ"ב , שנה שמינית , גיליון שלושים ותשע , עמי ו . . 12 גרונוולד , מסילת ברזל . עמי . 263 וראה גם : חבצלת , גי בתשרי תרנ"ג , שנה עשרים ושלוש , גיליון , 1 עמי . 1 ח ; פרטים נוספים ראה ו אביצור , שבעים שנה למסילה . מאמר בצירוף תרשים של חוואי הדרך בקנה מידה קווי של מילים . ראה : רבעון יקרן החקר הבריטית / . 1893 עמי -20ג . 2
|
|