|
|
עמוד:494
עוד נראה , כי השלטונות העות'מאניים ניסו להכריז על קרקעות שהבעלות שלהם היתה בלתי ברורה כעל קרקעות ימירי , ' ולצורך זה אף הוציאו מספר פקודות : 'ובין כה וכה הנה באה פקודה מבירת ארצנו , כי כל שדות האחוזה ( מולך ) אשר טרם רשמום בעליהם בערכאות ועור טרם לקחו קושאנים עליהם , על שדות המלכות ( מירי ) ייחשבו מהיום . ואם תקויים הפקודה הזאת בכל תוקפה ונגרע עוד מזכויות אחינו פה להתנחל נחלה . כי בשדות המלכות אין זכות לבני עמנו לקנות , אף אם קרובים הם אל ^ הערים ואינם משדות הכפרים' . בעיית סיווג הקרקעות — אם הן 'מלכי או 'מירי' — התעוררה כבר לפני כן , והדבר הגביל וצמצם את המכירות . וכך כותב דוד ילין לשנת תרנ '' ו : ( 1896 ) 'כי בימים האחרונים האלה אין כל מקנה ואין כל מימבר לשדות ובתים כי שאלת ה"מולך והמירי" ( נכסי אחוזה ונכסי מלכות , ( שמה קץ לכל העברת קרקעות מרשות לרשות . פקידי הממשלה חובקים עתה את ידיהם . חברי ועד המכירות נאספים ושחים בענייני המדינות וסביבם השקט והדממה , כי אין איש מפריע את מנוחתם . ועד הנהגת העיר ( מג'לס אדרה ) אמנם ערך כבר תשובה לבית מועצת נכסי המלכות להגן על זכות נכסי האחוזה ולהשאיר להם זכויותיהם הראשונות , ואומר הוא להחליט להחל גם בנתינת שטרי מקנה לנכסי אחוזה במקדם , עוד לפני היגמר הדבר בעיר הבירה . אך עד כה לא יצא דבר לפועל . ברבר שדות העיר יפו התעוררה השאלה הזאת לפני חמש שנים , ויארכו ימי השכירה לכל קבלת שטרי הקניין בערכאות משך ארבע שנים , ער בוא ועד מרבת ארצנו לסדר את הסכסוכים , אך בירושלים לא יארבו הימים ושב הכל כשהיה , בי פקידי הממשלה מתנגדים לדעת בית המועצה . 127 ' כעבור זמן קצר חוזר ילין ומרווח על שיפור במצב 'ועד המכירה פסק לקולא בדבר שאלת המולק והמירי . וכל עוד לא תבוא מניעה מפורשת מעיר הבירה , יוסיפו למכור את שדות האחוזה אשר מסביב לעירנו בתור שדות אחוזה' . לסוף תרנ"ח 898 ) ו ) מוסר לונץ . 'בסוף הקיץ באה פקודה מאת הממשלה יר"ה כי איסור קניית קרקעות מירי ליהודים חל רק על יהודים הגרים שאין להם זכות הישיבה בארץ , אך זבות היהודים התושבים שווה גם בזה ליתר תושבי הארץ המושלמים והנוצרים ... י . רומה כי אצל השלטונות העותימאניים התרוצצו מגמות שונות . מחד גיסא ראינו את האיסורים והגזירות שהוציאו , ומאידך גיסא נתקלים גם ברצון למכור קרקעות , ואף קרקעות 'מירי , ' וזאת , כנראה , מחמת הרעת המצב הכלכלי באימפריה וגידול החובות של השלטון . בעיתונות העברית אף פורסמו מדי פעם מודעות על קרקעות ממשלתיים שהועמדו למכירה לציבור הרחב , בחלקי הארץ השונים , ואף בסביבות ירושלים . ב 1881 פורסמה בעיתון 'חבצלת' רשימה של הקרקעות המוצעות למכירה . המתווך היה יוסף נבון ביי , ועורך העיתון המליץ על הקנייה במלים : 'עת לקנות היא כי מקרים כאלה המאלצים את הממשלה למכור קרקעות לא בכל יום יקרו . * ' 29 ' גם בשנות ה , 90 לאחר האיסורים השונים על קניית קרקעות 'מירי' בידי יהודים , הגיעה הודעה מ'מועצת האחוזות' באיסטנבול ל'טאבו' בירושלים בנוסח זה י 'מעולם לא אסרנו עליכם להעביר שטח מכר ומקנה וקרקעות המירי ליהודים . היהודים העותומנים והנוכרים יכולים 26 ו . ילין . ד , כתבי , א , עמי 69 ו70- ו ( בייט באלול תרנ"ז . 127 . ( שם , עמי 4 ( ט"ו בטבת תרנייו . 128 . ( שם , עמי 78 ( שבט תרנייו . 129 . ( לונץ , לוח לתרנייט . עמי 29 . 182 וא . חבצלת , כייר באב תרמייא , שנה אחת עשרה , גיליון 9 ג , עמי . 296-295 , 291
|
|