|
|
עמוד:493
מחאות הציר האנגלי לא הועילו . כי ענו לו כי לפי החוק אי אפשר לעשות את הדבר הזה . אמנם משפט אחד וחוקה אחת לבני אנגליה כלנתיני תורקיה בדבר מקנה שרות ובתים , אך מה שנאסר לנתין תורכי כן אין יכולת להתירו לנתין ממשלה אחרת . וגם יהודי תורכי אין לו עתה הזכות לקנות קרקעות כל עוד לא ישב 5 שנים בעיר הזאת . ובכן אין כל דרך אחרת לפני חברת "אגודת אחים" כי אם לרשום את הבית בערכאות על שם האיש היושב פה והאיש הזה יקדישנו אח"כ לבית הספר , אפס כי החלטת החברה עוד טרם נודעה' . גם מקורות אחרים מוסרים על גזירות שהוטלו על היהודים בנושא של רכישת נבסי דלא ניירי . לפי ה'חבצלת' יצאה בכסליו תרנ"ג ( דצמבר 892 ו ) פקודה מקושטא לאסור כל מבירת קרקעות ובתים ליהודים , ללא הבדל נתינות . לדברי העיתון יצאה הפקודה מאת 'כבוד שר הפנים לכבוד מושלי מחוזי סוריא ופלשת לאסור קנין קרקעות ובתים בבל 'הערים והכפרים אשר במחוזות האל לכל אשר בשם ישראל יכונה . ' בהמשך נמסר , בי נאסר למכור קרקע אפילו מיהודי ליהודי , וזאת בתואנה , כי היהודים משתמשים בהערמות ובתחבולות לקנות קרקעות בניגוד לחוקי הממשלה . " העיתון 'הצפירה' מאותו הזמן לערך מספר , כי מלבר האיסור למכור קרקעות ליהודים גם נאסר למכור להם כל 'נכסים שיש להם אחריותי , וגם משכנתא על שם יהודי אין לעשות " . עיתון 'המגיד' מאותה שנה חוזר אף הוא על איסור רכישת קרקע בידי יהודים , ומוסיף דברים חמורים עוד יותר : מאיסטמבול באה פקודה למנוע מיהודים לבנות , כלומר , יהודי לא יוכל להקים לו כל בניין גם על אחוזה שכבר בבעלותו . נראה , שלאחר זמן מה חלה נסיגת מה במדיניות 'השער העליון , ' והאיסור על רכישת קרקעות בירי יהודים לא נאכף בהקפדה . אנשי הקונסוליה הגרמנית זקפו לזכותם שינוי זה במדיניות העותימאנית . ' גם העיתון 'הצבי' מחודש סיוון ג 89 ו מודיע על שינוי מה בהחלטות הממשלה , י אמנם בטלה הגזירה שלא למכור קרקעות ליהודים בירושלים , אך עדיין קשה ליהודים לרכוש קרקעות . '" גם בתיקי הקונסוליה הבריטית אנו פוגשים בידיעה המתייחסת לזמן ההוא , כי אכן הותר ליהודי ארץ ישראל לקנות קרקע . למכתב מהקונסול הבריטי בירושלים לקונסול ביפו מצורף העתק של הודעת השלטונות התורכיים , המתירה ליהודים לקנות קרקעות בפלשתינה — כך שהקונסול ביפו יידע לתדרך את היהודים הפונים אליו . 124 עם זאת נראה , כי השלטונות המקומיים המשיכו לנהוג בשרירות לב בפרשם את הוראות 'השער העליון' באורח חד צדדי לרעת היהודים . ' . 118 שם , עמי 18 ( שבט חרנ"ו . 119 . ( חבצלת , כ"ז בכסליו , תרנ"ג , גיליון , 10 עמי ג , 7 וראה שם על מחאות הקונסולים : גיליון , 11 עמי . 81 ועל עניין זה גם : מנדל , עמי 8 והמקורות שעליהם הוא מסתמך . . 120 הצפירה , טי בטבת תרנ"ג , שנה עשרים , גיליו ן . 4 ay , 2 וראה בענין זה ו אליאב , מדיניות גרמנית , תעודות הקונסוליה הגרמנית , מסי . 121 , 160-148 המגיד , כ"א באדר תרנ"ג , שנה שנייה , גיליון , 10 עמי . 122 . 5 אליאב , מדיניות גרמנית , תעודה , 163 עמי וגו . ג 2 ו . הצבי , י"ח בסיוון תרנ"נ , שנה תשיעית , גיליון לה , עמי ; 1 חבצלת , י"ט באייר תרנ"ג . שנה עשרים ושלוש , גיליון , 29 עמי . 229 וראה : מנואל , עמי , 74 המתייחס לגזירות הקרקעות ממאי . 124 . 1893 גנזך המדינה , חטיבה / 1 ג 12 ( קונסוליה בריטית , ( פריט מספר זמני 17 ( אחוזת פין . ( יומן מסי Mint , שנת ג . 125 . 189 אליאב , מדיניות גרמנית , תעודה , 165 עמי וג ; 1 תעודה , 166 עמי ; 135 וראה שם גם בהערות , עמי ; 255-254 ובן תעודות 1 S 7-151 וההערות המתייחסות אליהן .
|
|