|
|
עמוד:492
איסורי קניית קרקעות בידי יהודים בשלהי השלטון העות'מאני בראשית שנות ה 90 יצאה גזירה תורכית , שמנעה מעולים יהודים חדשים , שלא שהו בארץ עד אז 5 שנים לפחות , לרכוש קרקעות , לא קרקעות 'מלכ' ולא 'מירי . ' נראה , שתחילה לא הקפידו על ביצוע ההוראה , אך ברבות השנים החמירו בעניין זה יותר ויותר . דוד ילין מבהיר את התמונה בשנת תרנ 'ח ו 'גם ברבר קניית בתי האחוזה נמולק ) אשר עד כה התירו לכל אחינו יושבי ארצנו מחמרת הרשות מאד בימים האחרונים והיא אומרת לאסור כל התנחלות בארץ , בין בשדי האחוזה ובין בשדי המלכות , על כל אלה מאחינו אשר לא יוכלו להוכיח כי הם יושבים בארץ הזאת מאז 3 י שנה , לאמור 5 שנים לפני צאת הגזירה הראשונה , ובימים האחרונים מעטות הקניות המאושרות מאת הרשות בהיות הקונים מבני אחינו' . " שנתיים לפני כן ( תרנ"ו ; 896 ו ) מוסר ילין בפרוטרוט , בי לא הותר בשום פנים , שגוף חדש ירכוש את הבניין של פרוטיגר בשביל בית הספר 'אוולינה דה רוטשילד , ' והיה צורך לרשום את הרכישה על שם תושב מקומי ותיק : 'דבר מקנה הבית לבית הספר לבנות לא יצא לפועל וכל גו ו . שם , עמי . 421 , 148 . 114 הלבנון , וי בשבט תרמ"ב , שנה תשע עשרה , גיליון , 4 עמי . 115 . 31-10 הצבי . גי כבסליו תרמ"ה , שנה ראשונה , גיליון ה , עמ- . 114 . 2 שם , vv באייר תרמ ה , שנה ראשונה , גיליון כז , עמי . 117 . 2 ילץ , ד , כתבי , זו , עמי 221 ( חי באייר , תרנ"ח . ( לפי מקור וה , שנכתב בתרנ"ח , ( 1898 ) ירצא , שהגזירה הראשונה י 1 נאה ב 1890 והת"דו 0 ה לעולים יהודים שהחלו באים מאז . 1885 אך ייתכן שילין לא ד"ק בתאריכים . מחוץ לחומות היו רוב הקרקעות ימלכ' או ימיר . ' 1 קרקעות אלו מותר היה תחילה למכור לנתינים עות'מאניים בלבד , ורק מ 867 ו — גם לנתינים זרים . הבעיה העיקרית לגבי קרקעות ה'מלכ' היתה בכך , שבדרך כלל היו חלק ניכר מהן מפוצלות בין בעלים רבים — בגלל חוק הירושה המוסלמי — ורובשי הקרקעות היו צריכים להשתדל הרבה 'לאחד' את הקרקעות המפוצלות . אשר לקרקעות ה'מירי' — מדיניות המימשל העות'מאני ביחס למכירתן לא היתה עיקבית . במקרים אחדים העניקו השלטונות חלקות קרקע כאלו במתנה לגורמים זרים . כך , למשל , ניתנה חלקה שבמוריסתאן ליורש העצר הפרוסי , " שטח בהר ציון — לקיסר וילהלם ( ראה עמי ( 463 והשטח של בית החולים לעיניים — לגוף האנגלי שבנה שם ( ראה עמ' . ( 440 כך גם הסכימו למכור , או למסור , חלקות אחרות — כמו , למשל , אחת מהחלקות בשטח 'מגרש הרוסים' — לרוסים ( ראה עמ' , ( 105 ועוד . מדיניות השלטון בקשר למכירת אדמות 'מירי' השתנתה במרוצת הזמן ומגורם לגורם . ככר ב 1882 מוסר 'הלבנון' באשר למכירת קרקע בזו ליהודים , כי הממשלה אינה נוטה למכור אדמה כזו ליהודים , 'ולדעתנו אין כל תקוה לנו להשיג שדות מאת ממשלת השולטאן גם בכסף מלא , ואין עצה אחרת זולתי לקנות מאת יחידים אשר להם אחוזות באה"ק' . " כעבור זמן מה אנו נתקלים מחד גיסא בידיעות על איסור מכירת קרקעות 'מירי' לזרים , ומאידך גיסא על ביטול איסור זה . כך , למשל , מוסר 'הצבי' בכסליו תרמ"ה על איסור מכירה -.• כבור פחת עירנו שלח דבר אל כל הקונסולים להודיע בשם הממשלה מסטמבול כי לבנין בתים על אדמת מירי צריך לשאול מכבוד הפחה רשיון המלך' . " ואילו באייר אותה שנה מופיעה ידיעה , בי הפקודה שיש צורך ברשיון מיוחד לבנייה על אדמות 'מירי' בוטלה , וכל החפץ יכול לבנות , יאבל האומר לבנות עיר חדשה אחת דתו ומאז כן עתה לקחת רשות מסטמבול' . "
|
|