|
|
עמוד:490
ב 858 ו הונהג במסגרת הרפורמה העותימאנית חוק קרקעות חרש \ tr אך גם זה לא הביא לאישור מעשי לנתינים זרים לרכוש נכסי רלא ניידי באימפריה העות'מאנית . השאלה חזרה ועלתה על הפרק ב 862 ו . מספר כתבות בעיתונות העברית של אותם הימים אף מציינות כאילו הוחק חוק בדבר רשות לנתינים זרים לרכוש נכסי דלא ניידי בעיר . ב'הכרמל' משנת תרכ"ב ( 1862 ) אנו קוראים : 'מאת כבוד השולטאן באה הפקודה לתת רשיון לכל האנשים בני ממלכות אחרות הנמצאים פה , לקנות קרקעות ובתים לאחוזת עולם מחוץ לעיר ירושלים בכל מקום כטוב בעיניהם , עד שערי ירושלים , וכחפץ לבם יעשו לבנות בניינים ולנטוע כרמים ולזרוע שדות ואיש לא יעמוד בפניהם להניא את חפצם' . גם ביהמגיר' מתרכ"ב מופיעה ידיעה דומה ; 'כי עתה בא רשיון מספיק לפה מאת השולטן יר"ה , אשר כל אנשי מדינות האחרות רשות להם לקנות מחוץ לירושלים עיה '' ק עד שערי ירושלים קרקעות ובתים בכל מקום שירצו ויהי להם לאחוות עולם לבנות בנינים ולטעת כרמים ולזרוע שדות ובל הטוב בעיני כל הקונים ועשו ושום איש לא יעמוד בפניהם . זה הוא דבר חדש אשר עדין מעולם לא היה מאת הממשלה הנ"ל' . 103 דומה בי הדברים נאמרו טרם זמנם . כשהוקמה שכונת נחלת שבעה ( ראה עמ' ( 149 עדיין נסתייעו ברכישת הקרקע כנתינה עות'מאנית . השכונה נבנתה ב , 1869 אך הידיעות כדבר רכישת הקרקע מתייחסות לשנה שנתיים לפני כן . ב 1867 נתפרסם עוד חוק עות'מאני ובו 5 סעיפים , וזה קבע , בין השאר , 'כי מותר לנתינים זרים כמו לנתינים עות'מאניים להיות בעלים לנכסי רלא ניירי עירוניים או כפריים בכל מקום בקיסרות ( פרט לחג'אז , ( בכפיפות לחוקים ולתקנות המחייבים את הנתינים העות'מאניים ( סעיף ו . ( מכאן , בי נתינים זרים בעלי נכסים הינם באותו מצב לגבי נכסיהם כמו נתינים עות'מאניים ( סעיף . ( 2 הזרים כפופים ישירות לבתי המשפט העות'מאניים בכל השאלות הנוגעות לנכסי דלא ניידי ואין הם יכולים בעניין זה ליהנות מיתרונות לאומיותם הזרה ( סעיף , 2 סעיף קטן . ( 2 כל הנתינים הזרים ייהנו מיתרונות החוק מיד כאשר המעצמה שבחסותה הם עומדים תסכים להסדר המוצע בדבר קניית נבסים ( סעיף . ( 5 הסדר זה נרשם בפרוטוקול שעליו צריבות לחתום המעצמות המעוניינות שנתיניהן ייהנו מהחוק החדש . 104 ' ההגבלה על זכות הקפיטולאציות בכל הנוגע לנכסי רלא ניירי של זרים עוררה התנגדות מצד הבריטים והצרפתים , שראו בה פגיעה בעקרון המקודש בדבר זכויות הזרים בקיסרות העותימאנית . אך לאחר שהתורכים עמדו בתוקף על דעתם , חתמו לבסוף הצרפתים , ואחריהם הבריטים , על הפרוטוקול , וכן עשו אוסטריה הונגריה , רוסיה , ומדינות אחרות באירופה ומחוצה לה . מצד אחד גרם הדבר לאי החלת חוק הקפיטולאציות על נכסי דלא ניידי , אך מצד שני היה היתרון גדול , שכן מעתה יכלו הנתינים הזרים לרכוש אף הם נכסים באלה ללא הגבלה . בעיתונות העברית נמצא הד לקבלת חוק זה , ו'הלבנוך מתמוז תרכ '' ח ( 1868 ) מודיע : 'ממשלת צרפת גם ממשלת שוועדין בעלגיען , הסכימו לממשלת הטורקיא , אשר הואילה להטות חסד על . 101 לואיס , תורכיה המודרנית , עמי 2 . 96 םו . הכרמל , תרכ"ב , גיליון גג , עמ- , 267 טראכטענברג ( סופר כולל וילנא . ( ג 0 ו . המגיד , כ"ו באדר אי חרכ"ב 862 ) ו , ( 26 . 2 . שנה שישית , גיליון , 9 עמי . 63 נם כאן חתום טראכטענברג . כתבה אחרונה זו נדפסה גם אצל קרסל , אספקלריה , עמי 04 . 246-245 ו . קצבורג , קרקעות , עמי 152 ו וראה המקורות שהוא מציין שם , וכן התעודות עצמן . ראה גם : מנדל , עמי 05 . 9 ו . קצבורג , קרקעות ; וראה שם מקורות ופרטים נוספים .
|
|