|
|
עמוד:483
אחד המקורות מוסר , כי השלטונות תכננו להקים למשטרה בניין מחוץ לחומות . לפי הידיעה , החליט הפחה , עזמי ביי , לבנות תחנת משטרה חדשה לאבטחת מאה שערים והשכונות שמסביב לה . התחנה עמדה להיבנות על מגרש בין שכונת זכרון משה ו'בולל וורשה . ' לפי התכנית חתן הממשלה את הקרקע , אך הבנייה תהיה על חשבון היהודים . העיריה והשלטון העותימאני המקומי גם ביצעו פעולות מינהליות בשטח שמחוץ לחומות . לשנת תרנ"ט ( 1899 ) מוסר לונץ , כי 'בית מועצת העיר סמן את כל הבתים והחנויות שבכל שכונה ושכונה משכונות עירנו , ועונש חמור הושת על האיש אשר יסייד או ימחק בשוגג או במזיד את המספר אשר מעל פתח ביתו או חנותו . 45 ' ב 904 ו מוסר העיתון 'הצפירה , ' בי הפחה ( קאסים בק ) החליט , שיש למנות מוכתאר לכל שכונה יהודית בירושלים , ולא מוכתאר לכל ערה , כפי שהיה נהוג עד כה . לפי הנוהג הקיים היו לאשכנזים , למשל , שני מוכתארים — פרושי וחסידי . הנימוק להחלטה זו היה , שההסדר החרש יקל על השמירה על החוק האוסר על יהודים להשתקע בממלכה העות'מאנית ומאפשר להם לבקר בארץ ישראל לתקופה של 3 חודשים בלבד . לשנת תרס"ז ( 1907 ) מוסר לונץ על קביעת שמות רשמיים לשכונות שמחוץ לחומות : 'פעולות הממשלה ובית מועצת העיר : ... כל השכונות מחוץ לחומת העיר נקראו בשמות והרבה מהם בשמות שמקורם עברי , כמו ו יעקביה , יהודיה וכו ... והבתים נמנו במספרם ובכל שבונה גדולה או שכונות קטנות אחדות הופקד מוכתר מיוחד שהוא ערב לבל ענייני השכונה להממשלה . 47 ' לאחרונה נעשה נסיון לשחור את מפת שכונות העיר על פי ספרי הינפוס' העות'מאניים השמורים בגנזך המדינה . במפה זו בולטים השמות יעקוביה , אסראיליה ובדומה . נתוני ספרי ה'נפוס' מתייחסים לנתינים עות'מאנים בלבד . העיריה והשלטונות המקומיים אף ערכו מיפקדי אוכלוסיה . הראשון בהם נערך ב — 1883 בעיר העתיקה כלבד . השני , שהיה הגדול והמקיף מבין המיפקדים שנערכו בירושלים , התקיים ב 905 ו ; ושלישי — ב 5 ו , 19 רק בעיר החדשה , ובקרב יהודים בלבד . נתוני המפקדים היו בדרך בלל של משפחות . 49 על מיפקד 1905 מספר לונץ : 'מפקד הנפשות — בפקודה רוממה נעשה בכל הארץ מפקד חדש מדויק מכל התושבים בין מנתיני ממשלתנו יר"ה ובין מנתיני ארצות אחרות , וכל אלה שהיו ער עתה נעלמים נכתבו בספר הפקודים מבלי קנס , וגם בספר הפקודים של יהודים בכל ערי ארה"ק נוסף מספר גדול ( בהלוח הבא נפרסם המספרים המדויקים עפ '' י המפקד החדש . ' ( התפקידים העיקריים שהעיריה נטלה על עצמה היו הדאגה לניקיון העיר וביטחונה והשמירה על הדרכים . בספרנו הראשון הבאנו ידיעות רבות על פעילות העיריה בתחום זה בין חומות העיר העתיקה וגם מחוצה להן . ' נביא כאן עוד כמה ידיעות בנושא זה . כבר בשנת תרמ"ה ( 1885 ) מתלוננים בעיתון 'הצבי , ' על תנאי הניקיון הבלתי נסבלים בשכונות החרשות . במיוחד מעירים את תשומת ליבם של תושבי השכונות 'משכנות , ' 'מזכרת משה' ו'מאה שערים' להזנחה בעניין זה — מצב הגובל בסכנה — ומוצע להקים חברה לשמירת הניקיון . . 44 מריה , י"ט בכסליו תרע"א , שנה שנייה , גיליון יט , עמ ג . . 45 לונץ , לוח לתרנ"ט , עמי . 46 . 157 הצפירה , ב"ח בכסלו תרס"ה , שנה שלושים ואחת , גיליון , 268 עמי . 47 . 2 לונץ , לוח לתרס"ז . עמי 50 ל . 151- . 48 ארר , מפקרי אוכלוסיה , . 49 שם , שם . על המפקר ב ג 88 ו ( תרמ"ד ) ראה גם : גאלדמאן , האסיף , תרמ"ו , עמי . 50 . 201 לונץ , לוח לתרס"ו , עמ י . 51 . 222 בן אריה , חל ק ראש 1 ן , עמי , 153-152 וראה בעניין זה גם ; קרק , עיריה . . 52 הצבי , הי במנחם אב תרמ"ה , שנה ראשונה , גיליון לז , עמי : 1 י"ב במנחם אב גיליון לח , עמ' . 1
|
|