|
|
עמוד:481
המקומיים ששירתו בירושלים וכן את התפתחותה של העיריה . כאן נתרכז בפעילותם של גורמים אלה — אך בשטחה של העיר החדשה . ער סוף תקופת השלטון העותימאני המשיכו הפחה והמימשל התורכי בעיר העתיקה לשכון בבניין הסראייה י . היו מחשבות להעבירם לבניין ממשלה מחוץ לחומות , אך הדבר לא יצא לפועל . ב 910 ו אנו קוראים ו 'הממשלה נמצאת בדברים עם הרבה מבעלי האחוזות בירושלים ( על מנת להעביר את בניינה למקום רחב יותר , ( עד שבאו היוונים ויציעו להממשלה לתת לה אדמה רחבה ב"חינם אין כסף" באחוזותיהם אשר על יד מסילת הברזל , — כידוע בנו להם היוונים שמה מושבה אמתית עם בנינים יפים מאד ויקראו למקום ההוא בשם ניקפוריה ובהיות שהיונים הם עם מעשי מאד ויודע תמיד לכוון את השעה אמרו הם להשתמש בהזדמנות זו ולהועיל מושבתם על ידי הצעתם להממשלה ... והנה בימים האלה נודע דבר ההחלטה להערבים אשר בסביבות להשראיה וביחוד לבעלי הבתים ובעלי העסקים אשר שמה ובהמוניהם נהרו כולם אל הפחה למחות נגר החלטת הממשלה . הערבים אף הציעו להרוס בתים בקירבת המקום הנוכחי , או שהממשלה תקבל קרקע בשטח שלפני בניין הדומיניקנים , או בשטח שמול מערת צדקיהו או במקום אחר , אך בקירבה אליהם . אשר לצבא התורכי — חיל משמר קטן נשאר כבנין ה'סראייה' ( כיום בית הספר 'עומריה ( ' ב'ויא דולורוזה / ועיקר הכוח ישב ב'מגדל דוד' וב'קישלה' הסמוכה . גם בעניין זה היו תוכניות , ועיתון 'האור' מוסר , כי החל משא ומתן 'ברבר קניית הבית הגדול שעל יד חומת העיר ומגדל דוד . כידוע החליטה הממשלה המקומית לבנות ארמון צבא חרש בקירבת "ליפתה" עם הכסף שיביא לה ארמון הצבא הקודם . שמענו כי , כומריה אחת בבר הציעה להממשלה עשרה אלפים לירה עבור הבנין והמקום וכי הממשלה דרשה חמשה עשר אלף לירה . ומן הראוי שהחוגים שלנו ישימו לב לדבר הזה' . גם מחשבות אלו לא יצאו לפועל . בזמנים שבהם גדל מספר החיילים בעיר , הקים הצבא מדי פעם אוהלים וצריפים זמניים בשטח שמחוץ לחומות , במיוחד באיזור שמצפון לשער דמשק . בימי מלחמת העולם הראשונה השתמש הצבא גם במבנים שונים של המעצמות שאנשיהן עזבו את העיר , כך , למשל , קבע ג'מאל פחה את מפקדתו בגוש המבנים של הבישוף בליית בדרך שכם ( ראה עמ' . ( 445 במחצית הראשונה של המאה ה 9 ו היו מגוריו הפרטיים של הפחה צמודים למושב המימשל , בבניין ה'סראייה' שב'ויא דולורוזה . ' אחר כך הופרד מקום המגורים הפרטי ממשכן המימשל , והפחה גר באיזור היוקרה של הרובע המוסלמי — ליד שער שכם , בקירבת הקונסול האוסטרי והקונסול האנגלי . בסוף המאה הוא התגורר בארמון הפחה , ברחוב יפו — שוב בקירבת הקונסוליות האירופיות ( ראה עמי . ( 422 בניגוד למוסדות המימשל העות'מאני , עברה העיריה — ששכנה תחילה בבניין ה'סראייה' בתוך העיר — אל מחוץ לחומות בשלהי השלטון העות'מאני . מספר מקורות מציינים את מעבר העיריה למבנה מול מלון 'הווארד' ' ) פאסט , ( ' בפינת הרחובות יפו וממילא . ב 896 ו מציין לונץ , כי . 24 בן אריה , חלק ראשון , עמי .-154-151 לאחרונה נתפרסם גם מאמרה של די'ר רות קרק , העוסק במפורט בפעילות עיריית ירושלים בשלהי השלטון העות'מאני ( קרק , עיריה . ( נשתדל לא לחזור כאן על הכתוב במקומות אלה , אלא לעקוב כרונולוגית אחר פעילות המימשל והעיריה בשטח שמחוץ לחומות . . 25 בן אריה , חלק ראשון , עמי 92 ו-ג ? ו . . 24 האור , הי בסיוון תר"ע , שנה ראשונה , גיליון פא , עמי ג . . 27 בן אריה , חלק ראשון , עמי . 28 . 165-164 האור , י"ב באב תר"ע , שנה ראשונה , גיליון קלה , עמ . 29 . J - בליית , עמי . jo . 78-74 בן אריה , חלק ראשון , עמי 27 ו , . 214
|
|