השכונות המוסלמיות והתפרסות הבנייה המוסלמית

עמוד:473

השכונות המוסלמיות והתפרסות הבנייה המוסלמית שכונת הדווסיינים : מבנה מוסלמי חשוב , שכבר הזכרנוהו ( עמי ( 373 מכיוון שהועבר לאנשי ' המושבה האמריקנית , ' ואשר היה מן המבנים המוסלמיים הראשונים מחוץ לחומות , הוא ביתו של רבאח אפנדי ממשפחת החוסיינים . רבאח אל חוסייני , שהתעשר בזכות כשרונותיו המסחריים ובעזרת משפחתו בעלת ההשפעה , בנה — כנראה בסוף שנות ה , 60 או בשנות ה — 70 וילה מפוארת שנבדלה בגודלה ובהופעתה מכל 'בתי הקיץ' וחווילות המוסלמיות שקרמו לה יא . היא ניבנתה בשכנות למסגד שיח' ג'ראח , והצטיינה בתכנונה החריש , בגודל אולמיה , בחדריה ובפרוזדוריה הבנויים קימרונות וקשתות והמרוצפים שיש , בדלתותיה ובחלונותיה . 5 ראה במפורט בנושא זה : קרק-לנדמן , וכללית גם : byn טיבאווי , סוריה , עמי 48 ו . 4 . 208- וסטר ספפורד , עמי . 5 . 94 ילין . ד , כתבי , א , עמי ks . J 87 במהדורה השנייה של מפת ווילסון מ 876 ו כבר מסומן מבנה זה . ראה מפה בעמי 90 ו . ונוצרים , עסקו ביבוא תבואות מעבר הירזץ וביצואן לאנגליה , וכן פיתחו ענפי מסחר אחרים , כגון שמן זית , סבון וכדומה . כל המשרות והזכיונות הללו הביאו לריכוז הון ורכוש גדול בירי המשפחות המיוחסות . הפיתוח הכלכלי וצבירת הון גררו אחריהם תמורות בחיי החברה , ברמת החיים ובלבוש , ושאיפה לחיי רווחה ומותרות . הקשרים עם התרבות התורכית הלכו והתחזקו אף הם . נציגים של האריסטוקרטיה המקומית החלו נכנסים לפרלמנט בקושטא , התרבו נישואים עם נשים תורכיות וביקורי ירושלמים בעיר הבירה , ומשכילים צעירים החלו מגיעים להשתלמויות באוניברסיטות תורכיה וקאהיר . כל אלה עומדים מאחורי תהליך הבנייה של הבתים המוסלמים שניבנו בירושלים החדשה . התמורות ברמת החיים ובחיי המשפחה הביאו לשאיפה להעלאת רמת הדיור . אך יציאת המשפחות העשירות למגורים בווילות מפוארות מחוץ לחומות לא באה רק כדי לשפר את תנאי הדיור שלהן , אלא גם בדי להפגין יוקרה וכהצגת ראווה בעיני הציבור ואף בעיני משפחותיהם הם . וילות מפוארות הפכו לסימני מעמד חרשים . ברבות השנים החלו מצטרפים ליוצאים הראשונים בני משפחה — כגון בנים ואחים נשואים — ואחר כך נספחו אליהם אף משפחות מיודדות , על פי מסורת היעזווה ( משפחה מורחבת בלשון העם . ( אף שכונות מגורים מוסלמיות החלו קמות ומתפתחות מחוץ לחומות , אלא שבניגוד לשכונות היהודיות ולמוסדות הנוצריים לא עמדו , בדרך כלל , מאחורי הקמתן כל מוסד או ארגון , והיה זה תהליך הדרגתי של בנייה פרטית . בנושא זה מספרת גבי וסטר ( ספפורד ) בשנות ה , 80 בי באיזור שבין מסגד שיח ג'ראח לעיר העתיקה התפתחה שכונה קטנה , ובה מספר בתים ולידם כרמים . חלק מן הבתים , שהיו שייכים לערבים עשירים , נשכרו בידי אנשי הקבוצה האמריקנית , וכך יצרו את מה שנודע לימים בימושבה האמריקנית' . ובשנת תר"ס ( 1900 ) מספר דוד ילין ; 'ככה הוקמה , למשל , בשנים האחרונות שכונה שלמה מבתי אזרחינו המושלמים צפונה מזרחה לעירנו , משדה קבר שמעון הצדיק וקדמה . שכונה של בתים גדולים ומצויינים במראיהם הנהדר וכליל היופי , מבלי שירגיש איש בעירנו גם את מציאות השכונה הזאת , אם לא יפנה אליה בכוונה ברי לראותה ' ... את בתי המוסלמים שקמו בצפונה של ירושלים שמחוץ לחומות בשלהי השלטון העות'מאני ניתן לחל ק ל 5 ריכוזים עיקריים , שנכנה 'שכונות . '

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר