|
|
עמוד:468
ההחלטה על הקמת הבניין נפלה בשעת ביקורו של הזוג הקיסרי כירושלים , בסתיו 898 ו . משלחת של נציגים מכל הקבוצות הגרמניות בארץ ישראל הגיעה אז למאהל הקיסרי שברחוב הנביאים . בין הבקשות שהובאו לפני הקיסר היתה גם בקשה לסייע בהקמת 'בית מפגש ובית מרגוע בשביל הגרמנים שבארץ ישראל , שישמש למפגשים חברתיים וגם בית למבקרים בירושלים , ושיהיה במקום מרוחק משאון העיר . הזוג הקיסרי קיבל את הרעיון , וכאשר ביקרה הקיסרית בהר הזיתים והתבוננה בנוף העיר העתיקה המתגלה משם , קבעה ש 'כאן המקום להקים בית למען הפעילים הגרמנים בארץ הקודש . ' בשובה לגרמניה הוקמה ה'אגודה למען הר הזיתים' בחסות הקיסרית , והיא התמסרה מאר לגיוס הכספים למען הקמת הבית . הקהל הגרמני תרם ביד נדיבה . היו אלה ימים של פריחה כלכלית בגרמניה . בעזרת ממשלת תורכיה נרכש כ 903 ו על הר הזיתים מגרש מתאים ששטחו 81 דונם . התיבנון החל בסתיו 906 ו , אבן הפינה נורתה ב 907 ו . 9 . ו , 3 ובעבור ג שנים , ב םו 9 ו , 9 . 4 . נחנך הבניין . הפרוייקט בוצע לפי תוכניות ומודלים שעובדו בגרמניה בידי האדריכל הגרמני רוברט ליבניץ . המבנה הגדול תוכנן על שטח של 4 , 500 מ"ר . לפי בקשתו האישית של הקיסר תוכנן הבית בסיגנון של תקופת מסעי הצלב . היתה זו מערכת בניינים , שניבנו בצורה מלבנית מסביב לחצר פנימית , דוגמת המבצרים הצלבניים . וילהלם דרש , שהמבנה ידמה למבצר אבותיו . Hohenstauferrn האדריכל הושפע גם מערים גרמניות שניבנו בסיגנון ה'רומאנסקי' — הילדסהיים , במברג ועוד . החצר הפתוחה במרכז קושטה ב 99 עמודונים , שכל אחד מהם עוצב בצורה שונה . על העמודונים דמויות וקישוטים שרוגמאותיהם נלקחו מאנדרטות ומצבות של ערים גרמניות . אגפי הבניין שהקיפו את החצר הפנימית כונו בכינויים שונים . בקומת הקרקע כונה צר מערב — אגף ירושלים ; צד צפון — אגף כפר נחום ; צד מזרח — אגף הירדן . בקומה הראשונה כונה צד צפון — אגף נצרת ; צד מזרח ( ובו גם דירות האחיות ) — אגף ביתני ; צד דרום ( עם אולמות הקפלה ) — אגף בית לחם . בבית נכללו אולם חגיגות גדול , חדר אוכל , חדר קריאה , חדרי מגורים ל 70-60 אורחים , חדרי שירותים רבים , מטבח ומחסנים . דרישה נוספת של וילהלם היתה , שיוכלו לראות מן הבית את הים התיכון במערב ואת הרי מואב במזרח ושהבית הגרמני ייראה למרחקים r לכן נבנה מגדל לגובה של 60 מ , ' ועל ראשו התקינו זרקור רב עצמה . ' ? " בתחילה הופקד הביצוע בידי המהנדס הידוע , ר"ר שומבר מחיפה , אך מאחר שלא יכול לעמוד בתנאי החוזה , הביאו מנהל עבודות בניין מגרמניה , ושמו הופמן , וכן מומחים , שפיקחו על הפסלים ועל סתתי האבן . צבעים וציירים הובאו ממצרים . מלבד אבני הבניין הובאו בל החומרים והציור מגרמניה , באוניה מיוחדת שהפליגה מהמבורג ליפו . חלק מהריהוט נעשה בנגרייה של בית היתומים הסורי . מבחינה חיצונית אמנם רמה הבית למבצר מימי הביניים , אך הסידורים הפנימיים היו מן המודרניים והמשובחים ביותר שידעה ארץ ישראל באותה עת . כך , למשל , השתמשו כאן לראשונה באינסטלאציה סאניטארית ( בתי שימוש ואמבטיות ) אירופית . הביאו גם גנראטור ומיתקנים חשמליים מודרניים מווינה , דבר שנחשב אז פלא טכני בירושלים . עמל רב הושקע בהבאת 4 פעמונים כבדים מגרמניה . הפעמונים הובאו מיפו ברכבת מיוחדת . שניים מהם נתרמו בידי הזוג הקיסרי . נחרטו עליהם שמות הקיסר והקיסרית , ותאריכי ביקורם בארץ 898 ) ו ) וחנוכת הבניין . ( 1910 ) משקל פעמון הקיסר הגיע ל 3 . 3 טון . את שני הפעמונים האחרים תרמו ' קרן הר הזיתים' ומיסדר היוהניטים . הגרמנים רצו , שצילצול הפעמונים במגדל 'אוגוסטה ויקטוריה יהיה החזק ביותר בירושלים . . 141 פסטג , עמי : 91 אילן . עמי : 54 טלמן , המסתמך על גץ .
|
|