הפעילות הגרמנית־קתולית: ביקור הקיסר וילהלם , בניית הדורמיציון ואכסניית פאולוס

עמוד:459

בית ספר זה את שמו , ונודע כבית הספר 'שמידט . ' לעומת התפתחות בתי הספר נראה כי האכסניה נתקלה בקשיים . ריחוקה הגדול יחסית מהעיר העתיקה הפריע להתפתחותה , ובשנות ה 90 התחילו לחפש מגרש מתאים יותר . ב 899 ו הצליחו לרכוש קרקע ליד שער שכם להקמת אכסניה קתולית חדשה בעיר , היא אכסניית 'פאולוס הקדוש , ' שנעסוק בה להלן . " ב 1894 הרחיבו הקתולים הגרמנים את פעילותם בירושלים . אחיות ממיסדר סט . בורומיאוס הקימו בית זקנים ואכסניה ליד המושבה הגרמנית של הטמפלרים . המגרש נקנה מארם פרטי במושבה הגרמנית , ועבר לידיהן של האחיות . במוסד נתקבלו זקנים מעל גיל , 60 או אנשים שלא היו מסוגלים לעבוד , בני כל הדתות . האחיות שטיפלו בחולים עבדו גם מחוץ לכותלי המוסד ; הן החזיקו מרפאה קטנה ובית מרקחת לחלוקת תרופות . במוסד מצאו מחסה וקיבלו טיפול גם עולי רגל קתולים עניים וחולים שנאלצו להתעכב בארץ . לימים נוסף גם בית ספר קטן לנערות ערביות . המוסד היה ידוע בשמות שונים . תחילה נקרא 'בית הזקנים ובית הספר של הבורומיאיות במושבה הגרמנית . ' בימי המנדט היה ידוע ב'הוספיץ הגרמני במושבה הגרמנית , ' והיום הוא נקרא 'בית הזקנים וההוספיץ הגרמני סט . צ'ארלס' ( על שם מייסד המיסדר . ( מיקומו של מוסד האחיות הבורומיאיות ליד המושבה הגרמנית של הטמפלרים עורר את טענת האחיות , שמוסדן הוקם כאן מתוך כוונה להשפיע על הטמפלרים — שבעיניהן היו כופרים — על ידי דוגמה אישית ותפילה , ולהחזירם אל האמונה הנוצרית האמיתית" . אך ייתכן , שההחלטה להקים את המוסר במקום זה נבעה פשוט מהאפשרות לרכוש כאן קרקע , והמחשבות על השבת הטמפלרים למוטב צמחו רק בדיעבד . ביקור הקיסר וילהלס . לשיאה הגיעה הפעילות הגרמנית בירושלים עם ביקורו של וילהלם השני , קיסר גרמניה , ב . 1898 היה זה ביקור ממלכתי רב פאר . הקיסר הגיע לחיפה על סיפון אניית מלחמה גרמנית , עלה על קרקע 'גרמנית' במושבת הטמפלרים בחיפה , והמשיך את דרכו במרכבות נהוגות בידי עגלונים מהמושבות הגרמניות ביפו ובירושלים . וכך מתאר דוד ילין את ההכנות לקראת ביקור הקיסר : 'ימי תיקונים הימים האלה לארצנו , תיקונים חשובים וקיימים אשר בידיים חרוצות ובזריזות יתרה יצאו לפועל . לכבוד הוד קיסר אשכנז ורעייתו הקיסרית אשר עתה אושר בבר דבר בוא שניהם לעירנו ביום האחד ושלושים באוקטובר הבא הופקד בבירת ארצנו ועד מיוחד להשגיח על כל הדרוש להיתקן בארץ להנעים לאורחים הנעלים את מסעם , בחיפה יעשו גשר אבנים גדול ממפרץ הים ועד המושבה הגרמנית אשר שם , ביפו יסולו מסילה למקצה דרך המלך הקדומה ועד החוף , בין בל ערי הארץ אשר בהן יעברו תיעשנה מסילות סלולות לכבוד הקיסרית הנוסעת במרכבה , וירושלים עצמה תעדה פאר בכל פנות אשר יפנו . 120 ' הקיסר ניסה לשווות למסעו נימה רומאנטית , תוך דימוי עצמו לצלבן לוחם , המגיע לעיר הקדושה ( לימים העביר לאכסניית 'אוגוסטה ויקטוריה' פסל שלו , שבו הוא נראה בבגדים מימי הביניים . ( לעיר העתיקה ביקש להיכנס כשהוא רוכב על סוס , אך מאחר שלפי מסורת מוסלמית עתיקה שמורה זבות זו לכובש העיר בלבד , מצאו התורכים פשרה — הם הכשירו כניסה ליד השער , וכך נכנס הקיסר לעיר כשהוא רכוב על סוס — אך לא דרך שער יפו . . 118 אילן , עמי ; 48 בליית , עמי . 119 . 184-179 גנזך המדינה , חטיבה 67 ( קונסוליה גרמנית , ( תיק ג , 29 מספר ; 1892 טלמן , בפרק המתאים 1 רישומים שם . . 120 ילין , ד , כתבי , א , עמי 263 ( כ"ח באלול תרנ"ח . ( על שערי הכבוד שהוקמו לכב 1 ד הקיסר ברחי יפו ראה 1 שריון , עמי . 167-165 . 121 בליית , עמי . 122

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר