הקונסוליה הפרוסית־גרמנית ; בית־החולים הגרמני; בניין הפרובסט ; בית־הספר הגרמני ; התפתחות רחוב הנביאים

עמוד:457

לעיל ( ראה עמ' ( 189 כבר עמדנו על ראשיתו של בית ספר הגרמני בירושלים . בסוף המאה ה 9 ו גדל מספר התלמידים בו . ב 1900 כבר הגיע מספר התלמידים ל 16 ) 54 בנים ו 18 בנות , ( מהם 23 — גרמנים 16 ) פרוטסטנטים , 4 קתולים , 3 טמפלרים 5 , ( אנגליקנים , 4 יהודים , ו 2 ערבים ( יוונים אורתודוכסים ) . " 0 ב 1905 אוחדו הכיתות הגבוהות של בית הספר האוואנגלי עם הכיתות המקבילות בבית הספר של הטמפלרים . עוד הוחלט לצרף לבית הספר גן ילדים , בדי לאפשר לילדים מקומיים ללמוד את השפה הגרמנית , כך שיוכלו להצטרף אחר כך לבית הספר . נחתם חוזה בין קהילת הטמפלרים לקהילה הפרוטסטנטית גרמנית בירושלים , שלפיו יקימו גם בית ספר גבוה משותף , נשכר בניין לבית הספר בחצי הדרך בין המושבה הגרמנית למרכז הקהילה הפרוטסטנטית גרמנית , אך במהרה התברר , שהחדרים שם אינם מתאימים . הוחלט אפוא להוביל את הילדים במרוכז מכל חלקי העיר למקום מרכזי , ועל כן סוכם לבנות בניין מיוחד לבית ספר-גרמני . "' המקום שנבחר היה ליד בית הפרובסט . הכומר ירמיאס פנה ב 1910 בבקשה לעזרה כספית , והסביר במכתבו את יתרונות המיקום באיזור זה . אגב כך הוא מספר על כל הסביבה : ... ' כדי שבית הספר הגרמני ימלא את ייעודו הוא צריך להיות בראש וראשונה ממוקם ברובע האירופי המצוי מצפון למרבז התחבורה העירוני ( כלומר שער יפו . ( ברובע זה נמצאות הקונסוליות הזרות ומרבית הדירות של אותם הזרים ( בני נתינות זרה ) שבהתעניינותם מתחשב בית הספר . המושבה הגרמנית של הטמפלרים נמצאת אמנם במרחק רב ממקום זה — לצד דרום — אך מכיוון שתושביה חיים יחד יכולים הם להסיע את הילדים במרוכז לבית הספר . מלבד זאת מיקום ביח הספר נוח גם לגרמנים החיים בבית היתומים הסורי וב'אוגוסטה ויקטוריה . ' הבניין הוא רכושה של האגודה הירושלמית האוונגלית . ' ... נראה אפוא , כי ב 1910 בבר עמר בית הספר על מכונו . " רחוב הנביאים : מיקום בית הפרובסט ובית הספר הגרמני — כמו של כל המבנים האחרים שהזכרנו — ברחוב הנביאים , מצביע על החשיבות הרבה שהיתה לרחוב זה בהתפתחותה של ירושלים שמחוץ לחומות . במאה ה 19 זכה הרחוב למספר כינויים . לעיתים נקרא 'הדרך האחורית — "'' כנראה בהתייחסות לדרך יפו , שהיתה הדרך הראשית . הרחוב נקרא גם 'דרך בתי החולים , ' שבן מספר רב של בתי חולים הוקמו לאורכו ובקירבתו : בתי החולים האנגלי , הגרמני , 'רוטשילד , ' הרוסי ( במגרש הרוסים , ( הצרפתי , סן לואי ( בקירבת מקום , ( היווני ( בעיר העתיקה , אך סמוך לשער החדש ) ובית החולים לילדים של ד"ר סנדרצקי ; ובהמשכו — ברחוב יפו — בית החולים העירוני ובית החולים היהודי 'שערי צדק . ' רבעון 'קרן החקר הבריטית' מציין ב 894 ו , שלאורך הרכס הצפוני מערבי של העיר נמצאים 9 בתי חולים , והדרך העוברת לידם ראוי שתיקרא 'דרך הסנטוריום' . " לימים נוסף ברחוב זה עוד ביח חולים — הלוא הוא בית החולים 'ביקור חולים . ' המספר הרב של בתי החולים בירושלים ושל הרופאים בהם מוצא ביטוי גם ברשימות המופיעות במדריכי הסיורים . כך , למשל , נמסר במדריך ה'בדקר' מ 1912 הפירוט דלקמן באשר . 110 גנזך המדינה , חטיבה 67 ( קונסוליה גרמנית . ( תיק . 265 דו"ח סטטיסטי לשנת הלימודים . 111 . 1900 / 1 שם . תיק , 294 מכתב ח 1 זר לחברי הקהילות הגרמניות בפלשתינה , סוריה ומצרים בעניין הקמת בית ספר גבוה בירושלים . . 112 שם , תיק , 295 A מכתב הפרובסט ירמיאס משנת 1910 ( לפי טלמן . ( כי 1 ם מצויה במבנה המחלקה לשירותי משפחה וקהילה של עירית ירושלים . . 113 וסטר ספפורר , עמי 4 . 89 וו . רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1894 עמי . 2 * 3-262

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר