|
|
עמוד:454
בשנים 6-1901 ו 9 ו כיהן כקונסול גרמניה בירושלים אדוארד שמידט . על סף המאה ה 20 היתה העדה הגרמבית הנוצרית בארץ בת למעלה מ 500 ו נפש — עדה מאורגנת היטב ובעלת הישגים ניכרים . חשיבותה חרגה הרחק מעבר לכוחה המספרי , ולזכותה ניתן לזקוף התקדמות ניכרת במיכון החקלאי , בשיפור התחבורה ובהגברת הפעילות הכלכלית . ב 897 ו הוקם בארץ המוסד הבנקאי הזר הראשון , Palastinabank — סניף של 'בנק אוריינט הגרמני . בשנות ה 80 עברה הקונסוליה הגרמנית מביתה בעיר העתיקה לבניין מחוץ לחומות בצפוךמערב העיר . הבית עמד בין רחוב הנביאים ורחוב יפו , והכניסה היתה מרחוב הנביאים . כיום הבית הרוס , אך יסודותיו עורם קיימים ° ' י . כבר ציינו שבניין זה ניבנה בידי משפחת ריוסברג הגרמנית והועבר אחר כך לקונסוליה הגרמנית ( ראה עמי . ( 422 עוד מעניין לציין , כי הועלתה הצעה , שהבית הישן ברובע המוסלמי שבעיר העתיקה יימכר ליהודים לשם הקמת בית חולים מייסודם של יהודי גרמניה , אך העיסקה לא הוכתרה בהצלחה . בית הדוולים הגרמני : מבנה גרמני אחר שהוקם ברחוב הנביאים הוא בית החולים הגרמני . היה זה 'יורשו' של בית החולים של הדיאקוניסות הגרמניות , שהתקיים בעיר העתיקה במשך כ 40 שנה , מ ו 85 ו ועד לראשית שנות ה . ' 90 ב 1895 נמכר הבית בעיר העתיקה לבישוף של המארוניטים . כבר ב 890 ו נרכש מגרש של 8 . 5 דונם ברחוב הנביאים , וב ו 89 ו הגישה הנהלת בית החוליס בקשה לרשיון לבניית בית חולים חדש במקום זה . ב 21 . 10 . 1891 ניתן פירמאן מטעם הסולטאן לבניין שמידותיו יהיו : אורך 45 — מ ' רוחב 15 — מ ; ' גובה 12 . 5 — מ' . ב 1892 הוחל בבנייה , לפי תכנונו של האדריכל שיק . חנוכת הבניין נתקיימה ב . 3 . 7 . 1894 מ 1913 כבר מצוייה הסטטיסטיקה דלקמן 982 .- חולים , ממוצע של 22-20 ימי שהות לחולה בבית החולים , סך הכל ימי שהות של חולים בבית החולים ; 20 , 719 — ביקורים יומיים של חולים לטיפול בקליניקה . 8 , 775 — חלוקת החולים על פי דתותיהם היתה כדלקמן : מוסלמים ; 574 — יוונים נוצרים 87 — ו ; פרוטסטנטים ; 95 — קתולים ; 46 — ארמנים ,-27 — טמפלרים ; 20 — יהודים ,-20 — סורים נוצרים ; 7 — קופטים . 2 — בפי הערבים כונה בית החולים 'מוסתשפה מג'ידהי ( בית החולים של המג'ידה , ( שכן כל חולה שנתקבל לטיפול היה חייב בתשלום סמלי של מטבע זה . בית החולים הגרמני קיים ער היום , מול בית החולים 'ביקור חוליס' ברחוב שטראוס . אגפו האחד משתרע לאורך רחוב הנביאים והשני — לאורך רחוב שטראוס . מפגש שני האגפים יוצר את בניין הכניסה שבקומתו העליונה נמצאו קפלה ומגרל פעמונים . הבניין הוקף חומת אבנים . בכניסה שמצד רחוב שטראוס נחקקה הכתובת 'אני הי רופאך , ' בגרמנית ובערבית . שתי הכניסות ואדני החלונות עוטרו בעיטורים מיוחדים , ביניהם סמל יונה . סמל זה מופיע גם על אחד המשקופים בהמשך רחוב הנביאים , מה שמוכיח , בי גם המבנה ההוא היה שייך לבית החולים . היונה היתה , בנראה , סמלן של האחיות הדיאקוניסות , וסמל זה נמצא גם על משקוף בבית הספר ' טליתא קומי . '" . 100 שם , עמי . 101 . 74-73 רוזן , עמי . 102 . 264 אליאב , קונסוליה גרמנית , עמי . 103 . 71 בן אריה , חלק ראשון , עמי ; 295 וראה גם ו גנזך המדינה , חטיבה 67 ( קונסוליה גרמנית , ( תיק , 274 A מכתב מהקנצלריה הגרמנית בברלין . . 104 גנזך המדינה , שם , שם , מספר : 305 ומספר — 358 מכתב אל השגריר הגרמני בקונסטנטינופול מיום . 105 . 12 / 3 / 1891 הריצברג , עמי . 106 . 55 טלמן , בפרק המתאים ורישומים שם .
|
|