הפעילות הגרמנית; המשך התפתחות מוסד 'שנלר'

עמוד:448

ל 69 ו . 1 ב 1885 היתה חלוקת התעסוקה של הבוגרים כדלקמן : מקצועות חופשיים ; 67 — בעלי מלאכה 54 — ו ; ח ק לאים 03 — ו ; משרתים ופועלים בלתי מקצועיים — וסו . סך הכל . 425 — על פי ארצות מוצאם נחלקו החניכים והבוגרים ער 0 ו 9 ו כדלקמן : ארץ ישראל 4 — ו ; 8 סוריה ; 405 — ארמניה 39 — ו , מצרים ; 35 — אתיופיה ; 26 — תורכיה ; 2 — רוסיה ; 2 — גרמניה 2 — פרס 2 — . ; ב 50 שנותיו הראשונות ( עד 0 ו 9 ו ) פעלו בבית הספר 57 מורים — רובם גרמנים , וחלקם ארמנים וערבים . הלימודים התנהלו בערבית ובגרמנית . המוסד הדפיס ספרי לימור מיוחדים , ובבית הדפוס שלו הכינו גם ספרים בכתב העיוורים . מלבר סגל המורים פעלו בו גם 55 בעלי מלאכה ( חייטים , סנדלרים , חרטים , נגרים , פחחים , קדרים , צבעים , מדפיסים , חקלאים וגננים , ( שרובם הובאו במיוחד מגרמניה . בשנים הראשונות היתה הנהלת המוסר בידי ועדה מקומית , בראשה עמד מנהל המוסד , שהיה איש כמורה . לצידו כיהנו מפקח משנה , 5 אחים ומחנכת , ואלה עמדו בראש 'משפחותי ( קבוצות ) החניכים . ב 888 ו נבחר קורטוריום מיוחד למוסד ( מושבו היה בעיר ק ל ן שבגרמניה , ( ושמו — ? האגודה האוונגלית למען בית היתומים הסורי . ' גוף זה קיבל על עצמו את הטיפול במוסד . תנופה מיוחדת קיבל המוסד לאחר ביקורו של הקיסר הגרמני בירושלים ב 898 ו . בשנים 899 ו900- ו , בעת רדיפות הארמנים בממלכה העותימאנית , הובאו לכאן 40 ו יתומים מסוריה ומעירק . ב ו 90 ו העביר אציל גרמני את כל הונו 700 , 000 — מרק — לרשות המוסר , למען ייסוד בית ספר לעיוורים , ואבן כבר בחורף 1902 / 3 נבנה המעו ן לעיוורים — בניין יפה ל ם 50-4 ילד . מורי המוסד לימדו גם שם , והוקמה תעשיית עיוורים של עבודות קליעה , טוויה וכדומה . בכל שנות קיומו המשיך המוסד להרחיב את שטחי הקרקעות שברשותו , עד שבמלחמח העולם הראשונה כבר נמצאו בידיו בירושלים יותר מ 0 ם 5 דונם . לשיא התרחבותו הגיע בית היתומים בראשית המאה ה ם . 2 שטח המוסד כבר נתמלא אותו זמן בבנייני מגורים , מוסדות ובתי מלאכה . ממול לשער הכניסה נבנה הבניין הראשי — בן 4 קומות — שכלל בתוכו את המבנים הראשונים שהיו במקום , ושימש למגורי החניכים ומשפחת המנהל . היו בו גם כנסיה , חדר אוכל מרכזי , מטבח , אולמי לימודים , ספרייה , חדר קריאה ומוזיאון קטן . מגדל בית הספר נבנה בסגנון דרום גרמני — 'מגדל בצל . ' לאחר ביקור הקיסר נשלחו לבאן 3 פעמונים בשביל המגדלים . חזית הבניין הראשי קושטה בכתובות בגרמנית ובערבית של הפסו ק ? ישו המשיח רחם עלינו' ( לוקס 7 ו , 3 ו ) jesu Lieber Heiland Erbarme Dich Unser ) . ( Hen מבחוץ היה הסגנון של הבית הראשי גרמני , אך בפנים נבללו המבנים הראשונים , בעלי הקשתות — על פי סגנון הבנייה המקומי . החצר הפנימית נועדה לגני נוי ולמקום משחקים . באגף שממערב לחצר נבנה אולם לכנסיה פרוטסטנטית , ובה התפללו החניכים . בשטחו הגדול של המוסד הוקמו במרוצת השנים בתי מלאכה שונים : נגריה — ל ס 4 פועלים , מהם 20 תלמידים ; טחנת קמח ומאפייה , שסיפקה 35 , 000 כיכרות לחם בשנה נ בית דפוס — ובו 22 עובדים — שהדפיס ספרים , חוברות ועיתונים בגרמנית ובשפות אחרות,- כריכיית ספרים , שעבדה למען בית הדפוס ובית הספר , אך קיבלה גם עבודות חוץ,- נפחייה , מסגרייה וחרר . 74 שנלר , ירושלים , עמי ; 96-91 הזוג הקיסרי , עמי ; 34 הרצברנ , עמי ; 55 , 40 אילן , עמי ; 42-40 אליאב , מדיניות גרמנית , עמי . 232 , 54 ( ב 875 ו 70 — יתומים . 75 . ( שנלר , ירושלים , עמי . 96-93 . 76 גץ , עמי . 310 . 77 אילן . עמי ו 4 המצטט את Dcr Buic aus Zum עמי . 32 מיצוי בגנזך המדינה , חטיבה 67 ( קונסוליה גרמנית , ( תיק 260 B . 78 גץ , עמי . 331-321

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא