|
|
עמוד:446
מדעי של ההיסטוריה , הנומיסמטיקה ועוד , ואשר אף הקימה גן בוטאני ניסיוני , מוזיאון וספרייה . " בסוף המאה התחילו אנשי 'קרן החקר הבריטית להכין מדריכי סיורים בעיר . ב 1893 מופיעה ידיעה , כי החברה מקיימת קורס ( שני (! למתורגמנים ולמדריכים אשר ידריכו סיורים בירושלים . " ב 894 ו נמסר , כי החברה תערוך לתיירים סידרת הרצאות על העיר . הפגישות תתקיימנה בחדר ההרצאות שבכנסיית 'ישו הנוצרי , ' ומופיע פירוט של מועדי ההרצאות ושל הנושאים . אחר כך מופיעה ידיעה , כי כל המדריכים בעיר נדרשים על ידי העיריה לעמוד בבחינה על החומר הקשור לירושלים . אלה שיעברו את הבחינות בהצלחה יקבלו דיפלומה . ידיעה מראשית המאה ה 20 מוסרת , כי המוזיאון והספרייה של 'קרן החקר הבריטית , ' שהיו עד כה בחדר שממול מגדל דוד , הועברו לבנייני הבישוף בליית ליד קברות המלכים . מעתה יפעלו כאן , אך בימי ראשון יהיה המוזיאון סגור . רק מאוחר יותר ב , 1920 בראשית תקופת המנדט הבריטי , נפתח בירושלים בית הספר הבריטי ללימודי עתיקות הארץ . ולאחרונה נציין את ביקוריהם של אורחים בריטיים רמי מעלה בירושלים . בספרנו הראשון הזכרנו את הביקור שערך בעיר ב 862 ו הנסיך מוויילז , לימים — המלך אדוארד השביעי . את מחנהו הקים אז מצפון לעיר העתיקה , מחוץ לחומות . לדברי אסטל בליית נקרא המקום עד 4 ו 19 שטח מחנהו של הנסיך מוויילז , והיו שקשרו מקום זה עם מקום מחנהו של גוטפריד רה בויון במסע הצלב הראשון ועם חורש עצים שנטעו צלבנים סקוטים . בספר יש תמונה של המקום , ולפיה , וכן לפי התיאורים שבכתב , נראה שהיה זה ליד אחד ה'קצרים' שציינו בצפון העיר ( ראה עמ' . ( 87-85 בליית כותבת עור , שגם שני בניו של המלך אדוארד ביקרו בעיר , אך נראה , שביקורים אלה לא עשו רושם מיוחד בעיר . בליית מתאוננת על כך , שמדינות אחרות ניצלו ביקורים ממלכתיים מבחינה פוליטית ; לא כן אנגליה . בניגוד לאנשי המלוכה הרוסים והגרמנים , שבעקבות ביקוריהם העניקו התורכים חלקות קרקע למעצמותיהם ( ועליהן נבנו מבנים חשובים , ( הרי שהאנגלים לא זכו למתנות קרקע מהשלטון העות'מאני , לא בעיר העתיקה ולא מחוצה לה . לסיכום : ניתן לציץ , כי הפעילות האנגלית בירושלים בתקופת דיוננו התבטאה בעיקר בפעילותן של כנסיות המיסיון האנגליות השונות שהתבססו בעיר , ובמחקר ארכאולוגי , היסטורי וגאוגרפי . גם נראה , כי השפעת הפעילות הפרוטסטנטית האנגלית בעיר היתה קטנה מזו של הפרוטסטנטיזס הגרמני ' . את הפעילות האנגלית לא הניעה מדיניות מרכזית — בניגוד למצב , למשל , אצל הגרמנים , הרוסים , ואף הצרפתים r היא היתה בעיקר פרי יוזמתן של החברות המיסיונריות השונות ושל חברות מחקר , וכן של יוזמה אישית ( כמו , למשל , זו של הבישוף בליית , ( שאמנם זכו לגיבוי ולעזרה מצד השלטונות המרכזיים , המוסדות הראשיים וקרנות הסיוע מארץ האם , אך הכוח המניע שלהם היו הגופים והאישים בארץ . . 62 גבי פץ . זכרונות , עמי ; 93 שטראוס , עמי ; 278-273 טיבאווי , היסטוריה מודרנית , עמי 24 ו26- ו , 60 ו . . 63 רבעון 'קרן החקר הבריטית , 1893 ,- עמ- . 64 . 2 שם , , 1895 עמי . 68 . 3 בליית , עמ- 50 ו-י 5 ו . . 65 שם . עמ- . 69 . 298 שם , שם . . 66 שם , 902 ו , עמי 2 וו . . 70 בליית , עמי * 9 ו-ו 5 ו . . 67 פרס , ספר המסעות , עמי . 71 . 65-64 גודריץ-פריר , עמ . 91
|
|