|
|
עמוד:442
חברת 'מיסיון ירושלים והמזרח' של הבישוף בליית ( J . E . M . ) ופעילות אנגלית כללית מדעית בשנות ה ם 8 חל שינוי ניכר בפעילות הכנסייתית האנגלית בירושלים בעקבות פירוק הבישופות הפרוטסטנטית המאוחדת של האנגלים והלותרנים . כפי שכבר ציינו הוקמה זו כ . ° 1841 התוכנית היתה שהבישופים ימונו פעם בידי האנגלים ופעם בירי הגרמנים , אך הבישוף הראשון — נציג האנגלים , אלכסנדר — מת זמן קצר לאחר מינויו . לעומת זאת , גובאט — נציג הגרמנים , שבא במקומו — שימש בתפקידו תקופה ארוכה , מ 845 ו ער . 1879 במותו ב 1879 שוב נתמנה בישוף , נציג האנגלים — הרברנד גי . ברקלי — אך גם הוא מת כעבור זמן קצר , ב . 1881 האנגלים טענו , שאינם מקבלים את המגיע להם במשרת הבישוף , ופרצו מריבות . ב 1886 פורקה לבסוף השותפות , והאנגלים הקימו אגודה נפרדת — האגודה האנגלית הפרוטסטנטית המשותפת . הוחלט שבאגודה יתמכו תמיכה פיננסית כל החברות האנגליות המיסיונריות והקרן הבישופית האנגליקנית הירושלמית . ב 1887 שלח הארכיבישוף מקנטרברי את הבישוף בליית לירושלים , כדי שישמש בה כבישוף האנגליקני של העיר . כבר בראשית צעדיו בירושלים החליט בליית לייסד חברה מיסיונרית חדשה , והעמיד עצמו בראשה . זו נקראה 'מיסיון ירושלים והמזרח' Jerusalem and the East ) , ( Mission = j . E . M . ומרכזה נקבע בירושלים . 27 שנים — מ 1887 ער — 1914 פעל בליית ממרכז זה,- תחום פעילותו המיסיונרית השתרע על ארץ ישראל , סוריה , מצרים , סודן , לבנון וקפריסין . מיסיון זה אף הוציא לאור בתקופה הנדונה שני ביטאונים . שנתון 'קרן מיסיון ירושלים והמזרחי , אשר מ 1899 נקרא 'מיסיון ירושלים והמזרח , ' ורבעון ושמו 'ארצות המקרא . 43 ' לאחר התרמה כאנגליה וברחבי העולם החל בליית בונה בירושלים מרכז חדש לפרוטסטנטים האנגלים , ובמיוחד לחברת המיסיון שלו . מרכז זה — מכלול מבנים מרשים — ניבנה בדרך שכם , ליד קברי המלכים , לא רחוק מהמושבה האמריקנית . היתה זו חצר מרובעת -.במזרחה — כנסיית סט . ג'ורג : ' בדרומה — בית הבישוף ; בצפונה — בית הכמרים , ומעבר לו חדרים שתוכננו לשמש גרעין לבית הארחה לצליינים ולפרחי במורה . ממערב לחצר , בין בית הבישוף ומגדל השער , שוכנה הספרייה , וממנה עלו מדרגות לולייניות אל חרר מועצה , דמוי מתומן , מעל שער הכניסה . בשלושת אגפי החצר — מדרום , ממזרח ומצפון — ניבנו סטווים , והמכלול כולו הוקף חומה . הארכיטקט האנגלי גיורגי גיפרי תיכנן את המקום ובנאו בסיגנון ה'ניו קולג' של אוכספורר , פרט למספר שינויים שנתבקשו מחמת השוני בתנאי האקלים והסביבה . המבנים נקראו הקולג' של סט . גיורג . ' השינויים העיקריים היו : ו ) הקירוי הקמרוני הועדף באן , שכן נראה כפתרון הטוב ביותר לחום בקיץ ולקור בחורף . ( 2 הועדפה הבנייה באבן , שכן היתה וולה באותם הימים מבנייה בברזל ובבטון ( שיטה שהוכנסה אז לשימוש בארץ ישראל , ( ואף התאימה יותר לסיגנון הבנייה בעיר . חלקו הפנימי של גג הכנסייה ניבנה מעץ משיקולי אקוסטיקה . בראשית שנות ה 90 החלה הבנייה , ובמפת שיק מ 894 / 5 ו כבר מסומנים חלק מהמבנים . טקס . 40 בךאריה . חלק ראשון , עם . 41 . 288 - שם , שם , עמי : 301 איש שלום , עמי . 808 וראה הספר של גיסופ המצויץ שם , כמו כן בליית , עמי . 42 . 17 בליית , עמי . 16 ג . 4 שמותיהם המלאים של ביטאונים אלה ראה בביבליוגרפיה . ספיר ניצל בעבודתו מקורות אלה במידה מירבית לשידוזור ההתפתחויות שאירעו במקום בתקופה הנדונה . ( ספיר , מיסיון אנגליקני . 44 . ( בליית , עמי . 16 . 45 מיסיון המזרח , שנתון , , 1897 עמי . 46 . 19-18 שם , עמי . 47 . 19 שיק , מפה . 1894 / 5
|
|